איאד נ' מדינת ישראל - משרד החינוך

החלטה

לפניי בקשה נוספת מטעם העותר להקדמת מועד הדיון הקבוע בעתירה למועד שלפני 02.09.13. הבקשה הוגשה לאחר שבקשה זהה נדחתה על-ידי ביום 13.08.13 (להלן – הבקשה הראשונה).

ביום 07.07.13 הוגשה העתירה שבנדון ובד בבד עימה בקשה לצו ביניים. הטעם שבבסיס הבקשה היה כי שנת הלימודים בגרמניה עתידה להתחיל ביום 05.08.13. לאור הנטען בבקשה לצו ביניים, הוריתי על קיום דיון מוקדם בעתירה. הדיון התקיים בתוך תקופת הפגרה (ביום 22.07.13), ובסופו הוחלט, בין היתר, כי המשיבה תבחן מחדש את החלטתה בעניין פסילת אחת מבחינות הבגרות של העותר.

ביום 29.07.13 הודיעה המשיבה כי לאחר בחינה מחודשת, לא ראתה מקום לשנות מהחלטתה הקודמת לפסול את הבגרות של העותר. לפיכך, הוריתי על קיום דיון משלים בתוך תקופת הפגרה (ביום 31.07.13). בסופו של הדיון החליט ב"כ העותר למשוך את בקשתו לצו ביניים. במסגרת אותו דיון הוריתי לפרקליטות להודיע האם היא מעוניינת להגיש כתב תשובה לעתירה, כזכותה, בהינתן שהדיונים עד היום נערכו במסגרת דיון מוקדם והבקשה לצו ביניים, או שבית המשפט יכול לגשת לכתיבת פסק הדין.

ביום 01.08.13 הודיעה הפרקליטות כי היא מבקשת להגיש כתב תשובה לעתירה. המועד להגשת כתב תשובה נקבע ליום 15.09.13 ואילו מועד הדיון נקבע ליום 29.09.13.

ביום 12.08.13 הוגשה הבקשה הראשונה להקדמת הדיון, במסגרתה צוין כי העותר קיבל אישור מהאוניברסיטה בגרמניה לפיו יוכל להתחיל את שנת הלימודים ביום 02.09.13. בקשה זו, כאמור, נדחתה על-ידי. בשולי הדברים הערתי, כי כלל לא ברור מה נשתנה מאז מועד הגשת הבקשה לצו ביניים ועד למועד הגשת הבקשה הראשונה, בכל הקשור למועד תחילת שנת הלימודים בגרמניה.

כעת מונחת בפניי בקשה נוספת להקדמת מועד הדיון בעתירה, למועד שלפני 02.09.13, דהיינו בתוך תקופת הפגרה או ביום הדיונים הראשוני שלאחר הפגרה, וכן לקיצור הזמן להגשת כתב תשובה מטעם המשיבה. במסגרת הבקשה הנוכחית טוען ב"כ העותר, כי אביו של העותר פנה אל משרד בארץ המתווך בין תלמידים בארץ המעוניינים להירשם למוסדות אקדמיים בגרמניה. בעקבות טיפול המשרד אושר לעותר להשתלב בשנת הלימודים הנוכחית אם יחל את הלימודים ביום 02.09.13. כן נטען כי העותר כבר הוציא הוצאות שונות לקראת לימודיו בגרמניה (כגון תשלום שכר לימוד וכרטיס טיסה).

כפי שקבעתי בהחלטתי הקודמת, יומנו של בית המשפט אינו מאפשר את הקדמת הדיון כמבוקש. השינוי הנטען במועד תחילת שנת הלימודים לא עמד בבסיס החלטתי הקודמת, אלא צוין בשולי הדברים. יחד עם זאת, אחזור ואוסיף כי לא מצאתי כל הצדקה לדחיפות הנטענת בבקשה. זאת משום שכבר התקיימו בתיק זה שני דיונים (שניהם בתוך הפגרה), כאשר בסופו של הדיון האחרון משך ב"כ העותר את בקשתו לצו ביניים. משכך, לא מצאתי טעם טוב לקיים דיון דחוף בעתירה זו בתוך תקופת הפגרה, או ביום הדיונים הראשון שלאחר הפגרה. בנסיבות האמורות, מהלכיו החד צדדים של העותר בתשלום דמי הלימוד וכרטיס הטיסה, אין בהם כדי לשנות מסקנתי זו. גם לא מצאתי שיש לפגוע במשיבה באופן של הפחתה משמעותית בפרק הזמן שניתן לה להיערך ולהגיש את כתב התשובה מטעמה (בהינתן תקופת הפגרה שבה אנו מצויים).

נוכח כל האמור מצאתי כי דין הבקשה להידחות – וכך אני מורה.

המזכירות תמציא בדחיפות החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ג, 22 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: