איאד אבו סבתיאן נ' חב' נפט אלסיאד

פסק דין

הנתבעת היא חברה המפעילה תחנות דלק במזרח ירושלים, ביניהן תחנת "א-שייאח" בשכונת אל-עיזרייה (להלן: "התחנה").

התובע, מר איאד אבו סביתאן, עבד אצל הנתבעת מיום 1.1.07 עד ליום 10.1.10, מועד בו פוטר בנימוק שגנב דלקים מן התחנה.

לאחר פיטוריו הגיש התובע תביעה זו לשכר עבודה בגין 11 ימי עבודה בחודש 1/10, הפרשי שכר מינימום לכל תקופת עבודתו, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, דמי נסיעות לשנת 2009, דמי הבראה לשנת 2009, פדיון חופשה, פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת.

העובדות

רוב עבודת התובע התבצעה בתחנה. לעיתים רחוקות עבד התובע בתחנות אחרות של הנתבעת במזרח ירושלים.

אין מחלוקת שהמשמרות המוגדרות לעובדי התחנה הן מ-6:00 עד 14:00 ומ-14:00 עד 22:00, וכי בין 22:00 עד 6:00 התחנה סגורה.

ככלל, בעת שעבד בתחנה, היה התובע העובד היחיד בתחנה (בכך אנו מעדיפים את גרסת התובע על גרסת הנתבעת אשר לא עמדה במבחן החקירה הנגדית – עדות מנהלת הנתבעת גב' מרים אלסיאד בדיון מיום 1.12.11, עמ' 30, שורות 14-15).

התובע עבד שישה ימים בשבוע (בכך אנו מאמצים את גרסת התובע שאושרה על ידי מנהל החשבונות של הנתבעת, מר איאס קוטיני (פרוטוקול דיון מיום 1.12.11, עמ' 22, שורות 16-17). לא למותר לציין את עדותה הבלתי מהימנה של גב' אלסיאד בנקודה זו בה טענה שהתובע עבד יום אחד בלבד בשבוע (עמ' 29, שורות 22-23).

על פי תלושי השכר של התובע, שכרו נטו של התובע היה כדלקמן: בחודש 2/07 – 2,850 ₪, בחודשים 3/07 ו-4/07 – 3,040 ₪, בחודשים 8/07 עד 1/08 – 3,240 ₪, בחודשים 2/08 עד 6/08 – 3,340 ₪, בחודשים 7/08 עד 12/08 – 3,640 ₪.

בחודשים 1/09 עד 4/09 משכורת הברוטו של התובע היתה 3,648 ₪ ומשכורת הנטו – 3,520 ₪. מחודש 5/09 עד לחודש 12/09, משכורת הנטו של התובע היתה בגובה 3,690 ₪ (משכורת אחרונה ברוטו – 4,047 ₪).

בתלושי השכר לשנים 2007 ו-2008 מצויין בתלושים שהם כוללים תשלומים בגין נסיעות והבראה. אין מחלוקת שסכומים אלה, שהופיעו בתלושים, לא שולמו מדי חודש עם המשכורת אלא שולמו בסוף כל שנה.

בתלושי השכר לשנת 2009 לא צויינו סכומים בגין הבראה ונסיעות, ואין חולק כי התובע לא קיבל דמי הבראה ודמי נסיעות בשנת 2009.

אין מחלוקת כי התובע פוטר בשל טענת הנתבעת כי בידי הנתבעת ראיות לכך שהתובע גנב דלקים מן התחנה (מכתבו של ב"כ הנתבעת לתובע מיום 13.1.10 הנספח לכתב התביעה).

התביעה לפיצויי פיטורים

הנתבעת טוענת שהיא זכאית לשלול מהתובע פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת לפי סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים וסעיף 53 לתקנון העבודה בתעשייה, בשל ראיות שהתובע גנב דלקים מהתחנה.

לתמיכה בעמדתה הציגה הנתבעת את העובדות והראיות כמפורט להלן:

התובע אישר בעדותו שהינו בעל רכב פורד טרנזיט וכי מדי פעם נהג לעבוד עליו כנהג מונית או להשכירו.

גב' אלסיאד ומר קוטיני העידו כי התגלו חוסרים בכמויות מלאי הדלק לאחר משמרות של התובע, והדבר חייב בדיקה. גב' אלסיאד בעדותה העידה על שיחה אנונימית שקיבלה ועל מאמצי המעקב ובדיקה שנעשו באמצעות מצלמות האבטחה (עמ' 31, שורות 8-14). לבסוף צולם תידלוק של הרכב של התובע.

לבית הדין הוצג סרט של מצלמת האבטחה בה נראה הרכב "פורד טרנזיט" של התובע נכנס לתחנה בשעת לילה וחונה ליד משאבה אנלוגית הקיימת בתחנה. לאחר חניית הרכב נראה יורד ממנו אחמד אבו סביתאן, גיסו של התובע שאף הוא הועסק בתחנה. כאשר אחמד עומד ליד הרכב הוא נראה במלוא קומתו וכשהוא עומד אחרי צידו השמאלי של הרכב, הרחוק מן המצלמה, נראה ראשו של אחמד בלבד. לעומת זאת, כאשר אחמד נראה מתכופף מאחורי צידו השמאלי של הרכב, לא נראה כל חלק של גופו. בפועל אחמד התכופף ליד המשאבה הדיגיטלית למשך מספר דקות. בחלק של הסרט נראה כי ישנה דמות נוספת מאחורי צידו השמאלי של הרכב. בשלב כלשהו הרכב נראה מתנועע מצד לצד לכמה שניות.