אי כשירות המנוחה לערוך צוואתה למרות תוצאות של בדיקות המיני מנטל

"ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו  לאדם

שיהיה אחרי ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלוט בכל עמלי.." קהלת ב' יח-יט

הוגשה לקיום צוואת המנוחה ג.ר ז"ל אשר הלכה לעולמה ביום 15.9.2009 (להלן: "המנוחה").

התובעת והמתנגד הינם ילדיה של המנוחה. למנוחה בן נוסף – מ.ק, אשר אינו צד להליך שבפנינו.

הצוואה אשר הוגשה לקיום הינה צוואה בעדים מיום 14.8.2006 (להלן: "הצוואה").  העדים לצוואה הינם הגב' א.ג , עו"ד והגב' ח.ט.

בצוואה זו הורתה המנוחה כדלקמן:

"את נכסי המקרקעין ונכסי דלא ניידי הנני מצוה וכדלקמן:

א.         את הנכסים שברח' --- הנני מצווה בחלקים שווים לבני מ. (50%) ולבתי א. (50%) וכל נכס מקרקעין נוסף שיהיה לי עד יום מותי הנני מצווה כאמור בס' 2 ה להלן.

ב.         את המניות הנני מצווה לבתי א.

ג.          את המטלטלין הנני מצווה בחלקים שווים לבני מ., לבני ד. ולבתי א.

ד.         את הרכב הנני מצווה לבני ד..

את יתרת העיזבון הנני מצווה כך שבני מ. יקבל 30%, בתי א. תקבל 40% ואת 30% הנוספים תקבל א. ותשמש כמנהלת עזבוני עבור בני ד. ותעביר אליו חלק ו/או מלוא הכספים לפי צרכיו האישיים ו/או צרכי ילדיו מעת לעת".

יצוין כאן, כי דומה שההוראה בסיפא לצוואה הייתה נדרשת לפרשנות ו/או להוראות ביצוע ואם היה בית המשפט מורה על קיום הצוואה.

לאחר פטירת המנוחה הוגשה הצוואה לקיום ע"י התובעת, הגב' א. ק. מ., בתה של המנוחה (להלן: "התובעת" ו/או "א.") . ד.ק., בנה של המנוחה ואחיה של התובעת הגיש התנגדות לקיום הצוואה (להלן: "המתנגד" ו/או "ד.").