אי זכאות לקבלת שירותי בריאות בתקופה שהתושבות אינה בישראל

1.         מוניק רויזמן (להלן- התובעת) הגישה תביעתה למוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לקבלת שירותי בריאות עפ"י חוק ביטוח בריאות.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק שאינה תושבת משמרכז חייה הועתק מן הארץ - הגישה היא תביעה לבית הדין.

3.         הפלוגתא בה יש להכריע הינה האם התובעת הינה תושבת ישראל מחודש 12/03 ואילך.

4.         הלכה פסוקה היא ש" לעניין חוק הביטוח הלאומי ניתנה לדיבור תושב משמעות הקשורה למצב עובדתי, המעיד על היות ישראל ביתו של התושב, ולא על היות ישראל מקום ישיבה ארעי- עת הכל תלוי בעובדות". (דב"ע מד/10-0 פד"ע ט"ו 417, 421)

5.         יש לבחון, איפוא, האם מהעובדות כפי שהוכחו, ישראל הינה ביתה של התובעת או שמא מקום ישיבה ארעי שלה.

6.         העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.         התובעת, ילידת שנת 1949, בעלת אזרחות בלגית מלידה ובעלת דרכון בלגי.

ב.         בשנת 1979 עלתה התובעת לארץ והתגוררה בארץ עד שנת 1995. בתקופה זו התובעת גם עבדה בארץ תקופה של כ 7 שנים

ג.          בשנת 1996 נישאה לבעלה, אזרח בלגי ועברה עמו להתגורר בבלגיה.

ד.         ב- 12/03 הגיעה התובעת לארץ ונתקבלה ע"י משרד הקליטה בסטטוס של "תושב חוזר" .

7.         בתיק זה העידו, מטעם התביעה-התובעת בעצמה ופרחיה רפאל (להלן- פרחיה) ומטעם הנתבע הוגשה תעודת עובד ציבור החתומה ע"י גב' אשרה קידר (להלן- קידר).

8.         מתצהיר התובעת עולות העובדות כלהלן:

א.         ישראל מהווה את מרכז חייה וביתה של התובעת.

ב.         התובעת מתגוררת בישראל והיא רק מבקרת את בעלה בארץ מגוריו - כמו כן בעלה מבקר אותה בישראל.

ג.          בעלה של התובעת הינו יהודי חם אשר מתעתד לעלות ארצה עם יציאתו לפנסיה. בתו ובנו מתגוררים בישראל.

ד.         התובעת הינה בעלת אזרחות זרה (בנוסף לאזרחותה הישראלית) וזאת שלא כתוצאה מנישואיה אלא בגין ארץ מוצאה ולידתה. הורי התובעת  עלו ארצה והם כיום קבורים בישראל.

ה.         התובעת הינה בעלת דירת מגורים בישראל, הרשומה על שמה בלשכת רישום המקרקעין. התובעת משלמת תשלומי ארנונה, ביוב ומים לרשות המקומית כסדרם, וכן משלמת אגרת טלויזה. 

ו.          התובעת מנהלת אורח חיים פעיל ומלא בביתה בישראל. 

ז.          התובעת צופה בכבלים בהוט (ערוצי זהב) ומשלמת באופן סדיר בגין התחברותה.