- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים בע"מ נ' גיל גורדון- שירותי צמיגים בע"מ
|
תא"ק בית משפט השלום ירושלים |
49574-01-11
11.12.2011 |
|
בפני : בן שלו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אי.אר.פי.סי. מוצרי גומי ישראלים בע"מ |
: גיל גורדון- שירותי צמיגים בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
כנגד הנתבעת הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר על סך נומינלי של 289,127 ₪, בגין תשלום יתרת תמורה עבור צמיגים, שלפי הנטען סופקו לנתבעת. הוסכם שתמחור הצמיגים, על פי התובעת בכתב התביעה, יבוצע על בסיס מחיר משתנה, שיהיה תלוי בעלויות ייצורם של הצמיגים.
בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעת פורטו מספר טענות. העיקרית שבהן, היא כי שיטת התמחור לא הוסכמה כשיטת התמחור הסופית שבין הצדדים, במיוחד נוכח חששו של מנהל הנתבעת כי לא יוכל לפקח כדבעי על עלויות ייצורם של הצמיגים בתאילנד, שם היתה כוונה לייצרם, ואמנם בפועל, חרגו עלויות הייצור מכלל ההערכות שבוצעו עובר לתחילת ההתקשרות. לטענת הנתבעת, נקבע מנגנון תמחור על בסיס הערכת עלויות ביצוע בחודש הראשון של ההתקשרות, ולא כנטען על ידי התובעת. עוד נטען, כי בפועל סופקו לנתבעת צמיגים באיכות ירודה שלא אפשרה את הפצתם, ושממילא התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה היא בכל הנוגע למלוא הצמיגים שהתחייבה לספק. על פי תחשיב הנתבעת, היא חוייבה ביתר בסכום העולה על 169,000 ₪ (ראו בפסקה 35 לבקשת הרשות להתגונן). עוד טוענת הנתבעת כי ממילא התקשרה עם התובעת בתחילה לתקופת ביניים, מתוך מטרה שבהמשכה תשווק את צמיגי התובעת, שייוצרו בתאילנד. הנתבעת אף טוענת, כי ביקשה מסמכים נוספים שלא הוגשו לה על ידי התובעת, וגם מטעם זה יש ליתן לה רשות להתגונן.
קיימתי דיון בבקשה, במהלכו אף נחקר המצהיר מטעם הנתבעת, לבקשת התובעת, אשר ככלל מתנגדת לבקשת הרשות להגן, הואיל ולשיטתה עסקינן בהגנת בדים, שעה שלשיטת התובעת טענת הנתבעת בדבר מנגנון תמחור אחר הופרכה בחקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת. במשך כחצי שנה פעלו הצדדים, אליבא דהתובעת, בהתאם למנגנון התמחור שנקבה התובעת, ועל בסיס הערכה משתנה של עלויות הייצור, ובמשך כל אותה העת לא טענה דבר כנגד מנגנון התמחור. התובעת אף מלינה כנגד טענות בעל פה שטענה הנתבעת (לרבות לעניין כוונות השיווק העתידיות), כנגד האסמכתאות הכתובות שבידיה. לכל הפחות, עותרת המשיבה לחייב את הנתבעת בהפקדת ערובה כתנאי לקבלת בקשתה.
עיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם, ושמעתי את הצדדים בפני. שוכנעתי, כי דין בקשת הרשות להתגונן להתקבל. הלכה למעשה, נטושה בין הצדדים מחלוקת עיקרית סביב מנגנון תמחור הצמיגים שסופקו לנתבעת. גם אם לכאורה חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם הנתבעת עוררה שאלות, במיוחד בכל הקשור עם משך ההתקשרות בין הצדדים מבלי שהובעה מחאה כלשהיא, עדיין לא שוכנעתי כי ההסברים שנתן המצהיר מטעם המבקשת בחקירתו הנגדית (לרבות אלה בהם ציין כי לא הוא ערך חלק מן המסמכים שהוצגו על ידי התובעת, כפי שהוזכר על ידי התובעת בסיכומיה), מובילים לקריסת טענתה היסודית של הנתבעת באופן שיוביל לאיון הכלל הבסיסי לפיו ממצאים עובדתיים נקבעים על דרך שמיעת ראיות. לא מצאתי שהסבריו של המצהיר מטעם הנתבעת (אשר אף הבהיר, כי הלכה למעשה בשים לב לאופי עסקיה של הנתבעת, היתה זו תלויה כמעט באופן בלעדי בתובעת ; ראו למשל בעמ' 3 לפרוטוקול), יכולים ללמד כבר בשלב זה על מגמה קונספירטיבית (כפי שאולי ניסתה התובעת להראות) של הזמנת ציוד תוך פעולה שיטתית להתחמקות מתשלום המחיר בעבורו. גרסתה של המבקשת (גם אם הוצגה באריכות רבה, כפי שאף עשתה התובעת עצמה בכתב התביעה) ברורה דיה, וככל שתוכח, לאחר שמיעת ראיות – לרבות מצד התובעת - עשויה להעמיד הגנה אפשרית מפני התביעה. גם טענה בדבר היות הצמיגים פגומים עשויה להקנות, ככל שתוכח, הגנה מפני התביעה (השוו: למשל, סעיף 28 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968).
כידוע, במסגרת בקשת רשות להגן ניתן להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, שכן בשלב דיוני זה אין מונעים העלאת טענה טובה מטעמים התחומים באופן הוכחתה (השוו: ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (U.K) ltd. פ"ד מו (2) 273, 278). בנסיבות אלה, אף אין נפקות, בשלב זה, לעמדתה של התובעת בכל הנוגע לטענות המבקשת, שבחלקן הינן אך טענות שבעל-פה.
כלל המפורט לעיל מוביל למסקנה, כי אין זה המקרה שבו קלושה הגנת הנתבעת עד כדי כך שלא יינתן לה יומה בבית המשפט, שעה שגרסתה ברורה ומפורטת. לפיכך לא ניתן לקבוע על אתר כי עסקינן בהגנת בדים, שאיננה מצריכה בירור ראייתי של ממש. מכאן אף מתחייבת המסקנה, כי אין מקום להתנות בשלב זה את קבלת הבקשה בהפקדת ערובה.
מטעמים אלה אף איני נדרש לטענות הנתבעת בדבר אי המצאת מסמכים, הגם שככלל, יכול והיה בכך כדי להוביל באופן עצמאי למתן רשות להתגונן, מבלי שתהא הנתבעת צריכה לבקש באופן פורמלי מבית המשפט דווקא (ככל שזו היתה כוונת התובעת), המצאת מסמכים (לעניין זה השוו, למשל, ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה(1) 75 וכן ע"א 228/69 שם טוב נ' בנק מרכנתיל בע"מ, פ"ד כג (2) 784).
בנסיבות אלה מתקבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהיר ישמש ככתב הגנה.
הוצאות ההליכים עד כה, בסך כולל של 2,500 ₪, תושתנה בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.
ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
