אי.אר.אמ. נכסים בע"מ נ' אור ואח'

לפנַי בקשת רשות ערעור ולצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 3.10.2017, בפר"ק 3059-06-17 במסגרתה בוטלה ההחלטה באותו תיק מיום 9.8.2017 וניתן כנגד המבקשת צו פירוק.

הרקע לבקשה

1. המבקשת היא חברה העוסקת בבנייה אשר התקשרה ביום 21.4.2015 בהסכם יחד עם בעליה הקודמים, מר רומן מירן (להלן: מירן או הבעלים הקודמים) עם משיבה 12, חברת ש. צארום ניהול וייעוץ בע"מ (להלן: צארום) ועם בעליה, משיב 13, שמואל צארום, לביצוע משותף של מיזם לחיזוק בניין ולבניית תוספת עליו ברחוב כורש 21 בראשון לציון (להלן: הפרויקט).

2. על מנת לממש את הפרויקט, התקשרו המבקשת וצארום בהסכם עם בעלי הדירות הקיימות בבניין במסגרתו התחייבו המבקשת וצארום לבצע עבודות חיזוק והוספת שטחי בנייה בדירות הקיימות. בתמורה לביצוע העבודות אמורות היו המבקשת וצארום לקבל לבעלותן 12 דירות נוספות חדשות שייבנו במסגרת הפרויקט, כאשר הדירות החדשות אמורות להתחלק בין המבקשת לצארום באופן שווה, כך שכל אחת מהן אמורה לקבל שש דירות חדשות. כמו כן, המבקשת התקשרה בהסכמים עם משיבים 1-11 (להלן: הרוכשים) במסגרתם הועברו זכויותיה בשש הדירות לידי הרוכשים (להלן: ההסכם).

3. אלא שמערכת היחסים בין צארום לבין המבקשת עלתה על שרטון, ובין הצדדים מתנהל הליך בוררות. המבקשת גם נקלעה לקשיים כלכליים שבעטיים נבלמה התקדמות הפרויקט. יצוין כי במהלך חודש מאי 2017, המבקשת נרכשה על ידי מר מוחמד אבו עאנם (להלן: אבו עאנם). כמו כן, במסגרת הליכי הבוררות, ועל מנת לקדם את הפרויקט, מונה על ידי הבורר מנהל הקמה חדש לפרויקט.

4. נוכח בלימת התקדמות הפרויקט, ביום 1.6.2017 הגישו הרוכשים בקשה לפירוק המבקשת בבית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי המבקשת הגיעה לסוף דרכה העסקית ואין ביכולתה הכלכלית לעמוד בהתחייבויותיה, לרבות התחייבויותיה לרוכשים. המבקשת התנגדה לבקשת הפירוק. לטענתה, בעקבות הסכסוך שפרץ בינה לבין צארום היא נקלעה לקשיים כלכליים, אך כיום היא יצאה מהמשבר, אין לה כל חוב משמעותי ובחשבון הבנק שלה יתרת זכות.

5. ביום 9.8.2017 ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי, לפיו משלא הוכחה עילת פירוק, לא נמצא מקום להיעתר לבקשת פירוק המבקשת (להלן: פסק הדין). נקבע כי לא הוכח חדלות פירעונה של המבקשת, הגם כי חשבון הבנק שלה הוגבל. זאת שעה שמדו"ח בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט ביום 3.7.2017 (להלן: הדו"ח או דו"ח בעל התפקיד) עלה כי לא ניתן היה לקבוע בשלב ההוא באופן וודאי את מצבת החובות והנכסים של החברה וקיימת אי-וודאות באשר להיות החברה חדלת פירעון. כן צוין שעולה מן הדו"ח כי העבודות בפרויקט נמשכות, כי מונה מנהל פרויקט חדש במסגרת הליך הבוררות שמתנהל בין המבקשת לבין צארום וכי צפוי רווח למבקשת, ככל שיושלם הפרויקט.

6. ברם, למחרת היום הגישו הרוכשים בקשה לביטול פסק הדין ולחלופין בקשה לעיון חוזר בו. בית המשפט התבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל) או בסמכותו הכללית לפי הוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) ולעיין מחדש בפסק הדין. כך התבקש שינויו של פסק הדין באופן שיינתן צו פירוק קבוע נגד המבקשת. בבקשה נטען כי לא ניתנה לרוכשים זכות תשובה לעמדת כונס הנכסים הרשמי (להלן: הכנ"ר) המעודכנת שהוגשה אך יומיים לפני שניתן פסק הדין, בה נאמר כי קיים ספק אם הליך הפירוק מהווה המסגרת המתאימה לבירור טענות הרוכשים. עוד נטען כי יש לעיין מחדש בפסק הדין ולשנותו לאור טעויות עובדתיות מהותיות שנתגלעו בו והתעלמות מעובדות חשובות.

7. לאחר בחינת טענות הצדדים, כמו גם עמדת הכנ"ר (אשר סבר תחילה כי החברה נמצאת לכל היותר ב"סביבת חדלות הפירעון", אך לאחר שהתקיים דיון בבקשה תמך אף הוא בבקשת הרוכשים להורות על פירוק המבקשת), קבע בית המשפט ביום 3.10.2017 כי דין הבקשה לעיון חוזר בפסק הדין להתקבל ויש ליתן צו פירוק למבקשת. נקבע כי לא ניתן לקבל את טענות הרוכשים כי הייתה צריכה להינתן להם זכות תשובה לעמדת הכנ"ר. עם זאת, וללא צורך להידרש לשאלה אם סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל חל גם על הליך של פירוק חברה, משנמצא שינוי נסיבות מהותי מאז שניתן פסק הדין, כאשר הומצאו ראיות נוספות לכך שהחברה היא אכן חדלת פירעון, יש ליתן כנגד המבקשת צו פירוק.