אי.אר.אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

הרקע לבקשה:

1.לפניי בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק התובענות הייצוגיות התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

2.במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, טענה המבקשת כי המשיבה גבתה ממנה ומחברי הקבוצה תשלום על שירותים, ללא הרשאה ועל אף שבמסגרת הסכם ההתקשרות בין הצדדים היו צריכים להיות ללא חיוב כלל. המבקשת טענה כי מפניות לנציגי המשיבה, הבהירו אלו כי החיוב השגוי ונעשה כתוצאה מתקלה לא מוסברת, אלא שגם לאחר שיחות אלו חויבו לקוחות נוספים ללא הרשאה.

3.לטענת המבקשת, מבדיקה שערכה מצאה כי גם לקוחות נוספים נפגעו מגבייה ללא הרשאה ועל שירותים שבפועל לא היה צריך לגבות בגינם תשלום כלשהו. המבקשת עתרה להשבת כספים שנגבו ללא הרשאה ובניגוד להסכם ההתקשרות ולמתן צו לתיקון התקלה אצל המשיבה.

4.המשיבה הודתה שאכן נעשה חיוב בשוגג של לקוחות באגרות ספורות בין החודשים יולי 2011 ועד לחודש אוגוסט 2012. המשיבה הפנתה לכך שחיוב זה נעשה כתוצאה מתקלה במערכת החיוב שלה, זו הובילה לגבייה אקראית של אגורה אחת או כמה אגורות במסלולי שיחות חינם, מקבוצות סגורות ומוגדרות.

5.עוד הוסיפה המשיבה, כי בעקבות שיחה עם לקוחה ועוד בטרם פנייתה של המבקשת, התברר שקיימת תקלה במערכת המובילה לחיוב על אף שבפועל, זה לא היה צריך להתבצע. המשיבה פעלה לאיתור מקור התקלה, תהליך שנמשך חודשים רבים בשל מורכבות המערכת, והנחתה את נציגיה להשיב כסף ללקוחות שפנו אליה בגין התקלה.

6.לטענת המשיבה, לאחר מציאת הגורם לתקלה היא פעלה לאתר לקוחות שנפגעו והשיבה להם את כספם. במסגרת חישוביה, הגיעה לכך שמספר כלל החיובים השגויים עומד על 321,522, מספר המנויים שנפגעו מהתקלה עומד על 97,948 וסכום החיוב ביתר לכל המנויים עומד על סך 10,352.67 ש"ח ואינו כולל זיכויים שנתנו כבר ללקוחות שהתלוננו על התקלה.

7.המשיבה הדגישה שעוד בטרם הגשת התובענה, עמלה על תיקון התקלה ואין בתובענה כדי להטיב עם חברי הקבוצה משהכספים יושבו ללקוחותיה.

8.ביום 29.1.13 הגישה המשיבה הודעה לפיה השלימה את השבת הכספים שנגבו ביתר מלקוחותיה בסך 10,549.28 ש"ח.

הודעת ההסתלקות:

9.הצדדים הגישו הודעה מוסכמת בדבר הסתלקות מן הבקשה.

לטענתם, לאחר שבחנה המבקשת את תשובת המשיבה, הגיעו להסכמה כי לבחינת טענות המשיבה, תדגום המבקשת 30 ממנויי המשיבה ותעבירם למבקר פנים של המשיבה. עוד הוסכם כי מבקר הפנים יבחן אם הסכום שהושב למנוי בפועל תואם לחיובי היתר בגין התקלה.

10.לאחר שהתקבלה תשובה חיובית – נחה דעתה של המבקשת כי האינטרס הציבורי בא על סיפוקו. הצדדים בקשו לקבוע גמול למבקש בסכום של 11,500 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של 18,500 ₪ ובתוספת מע"מ.

11.הצדדים מבקשים כי ההסתלקות תאושר בלא איתור מבקש חלופי, פרסום דבר ההסתלקות ומשלוח הודעות ולפי סעיפים 16(ד)(1) לחוק ותקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע , 2010 (להלן: "התקנות").

12.לאחר שבחנתי את ההסדר המוצע, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאשרו. תכלית התובענה הוא מניעת גבייה ללא הרשאה מלקוחות המשיבה והשבת כספים אלו. בהתאם, הסעד שהתבקש בתובענה היה השבת סכומים אלו ותיקון התקלה, כל אלו ביצעה המשיבה עוד בטרם אישור הבקשה כתובענה ייצוגית.

13.שוכנעתי כי עילת התובענה באה לפתרונה המלא ומטרת ההרתעה הושגה: הן לנוכח העובדה כי המשיבה הודתה בטעות שבחיובים, תיקנה את התקלה והן משום שניתנו לחברי הקבוצה החזר בגין תשלומים שנגבו ללא הרשאה.

14.התרשמתי שהצדדים הגיעו להסדר סביר אשר לתשלום הוצאות המבקשת ושכר טרחת בא-כוחה. כתוצאה מכך, אין הצדקה לניהול הליך משפטי אשר תוצאותיו יוכלו להביא לחברי הקבוצה את אותה תועלת שצמחה גם ללא התובענה. שוכנעתי כי התובע המייצג ובא כוחו לא קיבלו טובת הנאה ולא יגרם נזק לקבוצה באישורו של ההסדר. אישור ההסדר יוביל ליעילות סיומו של ההליך ללא דיון, חסכון בזמן שיפוטי וממונם של הצדדים.

15.בנסיבות אלה, אין תכלית לאיתור מבקש ובא כוח מייצג חלופיים במקרה זה לפי הוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק. אף אין כל טעם בפרסום הודעה לפי תקנה 11(ב) לתקנות [ראו: ת"א (ת"א) 1373/07 גולדשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו) (14.12.09); ת"צ (מרכז) 25204-02-10 יוסביץ נ' די. בי. אס. שירותי לווין בע"מ, (פורסם בנבו) (1.12.2010); ת"צ (תל-אביב) 13675-03-09 מישורי נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו) (28.12.2010); ת"צ 24356-04-10 (מרכז) הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו) (22.12.2010)].

סוף דבר