אי.אר.אם ואח' נ' אריכא ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד על רקע טענות בגין טיפולי שיניים, כאשר התובעת טוענת לחוב בשל אי תשלום עבור הטיפולים והנתבע טוען להיעדר חוב ולחבות של התובעת בשל רשלנותה במתן הטיפולים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

התובעת הינה חברה פרטית, העוסקת במתן טיפולי שיניים ברשת של מרפאות ברחבי ישראל. הנתבע הינו תושב ישראל ובמהלך שנת 2005 קיבל טיפול שיניים באחת ממרפאות התובעת.

התובעת מבססת את התביעה על הטענה כי הנתבע לא שילם לה מאום עבור הטיפולים שקבל.

לטענת התובעת, ביום 22.8.2005, נערכה לנתבע בדיקה ראשונית, בעקבותיה הומלץ לנתבע על תכנית טיפול, הטיפולים ניתנו וסך התמורה עבור הטיפולים הועמדה על סך 27,420 ₪. כל הטיפולים נעשו לנתבע בהתאם לתכנית אשר סוכמה עימו, אולם הנתבע לא שילם מאום מהכספים להם התחייב.

טוענת לפיכך התובעת כי הנתבע חייב לה את מלוא הסכום המוסכם עבור הטיפולים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. סכום זה מסתכם ביום הגשת התביעה (25.10.2007) בסך של 30,861 ₪.

הנתבע כופר בטענות התובעת, אם כי איננו מכחיש כי קיבל טיפולי שיניים במרפאה של התובעת.

לטענת הנתבע, כלל לא סוכמה איתו כל תכנית טיפולית, אלא סוכם כי יבוצעו טיפולים פרטניים והתשלום בגינם יבוצע ביחס לכל טיפול וטיפול. בהתאם, טוען הנתבע, בוצעו על ידי התובעת 4 טיפולים בלבד, אשר בגין כל אחד מהם שילם כספים במזומן. בגין הטיפול הראשון שולם סך של 500 ₪, בגין השני 1,000 ₪, בגין השלישי 1,000 $, ובגין הרביעי 1,300 $.

עוד טוען הנתבע לסיכום עם מנהל התובעת לפיו יבוצע לו טיפול מסוג "מבנה גשר", בעלות כוללת של 14,000 ₪. כיוון שלפי תחשיביו שילם הנתבע 11,850 ₪, נותר הנתבע חב סך של 2,150 ₪ בלבד. מוסיף הנתבע וטוען, כי מספר ימים לאחר התקנת הגשר בפיו, נפל הגשר וכאשר הגיע זועם למרפאה של התובעת, נאמר לו כי הרופא אשר התקין את הגשר איננו עובד עוד אצל התובעת, ולכן הוא גם מופטר מתשלום יתרת החוב.

בד בבד עם כתב ההגנה, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד.

לטענת הנתבע, עקב כישלון הטיפול אשר קיבל מהתובעת, הוא נדרש לשלם סך של 24,300 ₪ לצורך שיקום פיו ושיניו. עותר לפיכך הנתבע לחייב את התובעת לשאת בעלות שיקום הפה האמורה, וכן גם להשבת כל הסכומים ששילם לה, 11,850 ₪, וכן גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪.

בתגובתה לתביעה שכנגד כופרת התובעת בכל טענות הנתבע, טוענת כי מדובר בהליך טקטי שתכליתו הפעלת לחץ על התובעת. התובעת מדגישה כי הנתבע איננו מגבה טיעוניו כלל בחוות דעת רפואית ואף את השיהוי הניכר בהעלאת הטענה וטוענת שאין בסיס לתביעה שכנגד ויש לדחותה.

בירור טענות הצדדים התעכב, שכן פסק דין ניתן כנגד הנתבע בהעדר הגנה, ובוטל בעקבות עתירת הנתבע רק לאחר מספר שנים, בהחלטה מיום 23.1.2011.

מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מנהל התובעת, של גב' קרן מנהלת המרפאה של התובעת, וכן של גב' חזן מנהלת מח' הגביה של התובעת. מטעם הנתבע הוגש תצהיר של הנתבע עצמו, וכן גם תצהיר של גב' מרגריטה בסטריקין, חברתו לחיים של הנתבע.

בדיון אשר התקיים ביום 16.2.12 נחקרו העדים, לאחר מכן, לבקשת הצדדים, ניתנה להם ארכה להגשת סיכומים בכתב.

דיון

"המוציא מחברו עליו הראיה" הינו כלל בסיסי בדין האזרחי, ובאופן רגיל מוטלים על התובעת בתביעה אזרחית גם נטל השכנוע וגם נטל הבאת הראיות, אלא אם כן נקבעת בחוק חזקה הפוכה. על התובעת, שנטל ההוכחה מוטל עליה, להוכיח את תביעתה מעבר למאזן ההסתברות, היינו מעבר לסבירות של 50%.

כאשר אין בין הצדדים מחלוקת על עצם מתן הטיפולים לנתבע במרפאת השינים של התובעת ואף על התחייבות הנתבע לשלם עבור טיפולים אלו, המחלוקת הראשונה אשר נתגלעה בין הצדדים מתייחסת לעלות אותם טיפולים. לגרסת התובעת 27,420 ₪ בעוד לגרסת הנתבע 14,000 ₪ בלבד.

לביסוס טענתה בדבר היקף הטיפולים בנתבע ועלותם, הציגה התובעת את תצהירו של עמוס בוכניק (להלן: "בוכניק"), רופא שיניים בהשכלתו. בוכניק טען בתצהירו כי הוא זה אשר בצע בפועל את טיפולי השיניים לנתבע, כי לנתבע נערכה "תכנית טיפולים", כי הנתבע אישר את תכנית הטיפולים וכי הטיפולים שבוצעו מפורטים בכרטיס הטיפולים אשר צורף כנספח א' לתצהירו (להלן: "כרטיס הטיפולים").