אי.אם. פי.אם. בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ואח'

החלטה

בקשה לצו ביניים.

המבקשת מפעילה רשת של מרכולים. ביום 4.12.07, בקשה המבקשת לקבל רישיון עסק לפתיחת עסק של מרכול (להלן: "העסק") בנכס המצוי בדרך נמיר 170 בתל אביב (להלן: "הנכס"). בסמוך לנכס מצויה תחנת דלק המופעלת על ידי חברת דלק. לאחר שהמבקשת נדרשה לקבל אישור של מינהל מקרקעי ישראל כתנאי לחידוש ההיתר לשימוש חורג על המקום, ביקשה המבקשת כי יוצא לה היתר זמני להפעלת המרכול בנכס.

המבקשת טענה כי יש בידיה כל האישורים הנדרשים לצורך הוצאת רישיון עסק, והיא אף קבלה המלצה של הוועדה המייעצת למשיבה 1 (להלן: "הוועדה המקומית"), לחדש את האישור לשימוש חורג במקום. אולם, לטענתה התנתה הוועדה המקומית את מתן ההיתר הזמני בכך שיוצג לה ש"תחנת הדלק הסמוכה לחנות עברה בהצלחה בדיקות זיהום קרקע".

בבקשה דנן, עותרת המבקשת כי בית המשפט ימנע את כניסתה לתוקף של החלטתה הנ"ל של הוועדה המקומית, לפיה לא ניתן לאשר את בקשת המבקשת לקבלת רישיון עסק או היתר זמני להפעלת מרכול, עד שיוצגו בפניה אסמכתאות המעידות כי בוצעו בהצלחה בדיקות זיהום קרקע ומי תהום בשטח המצוי מתחת לתחנת הדלק. עוד מבקשת המבקשת כי בית המשפט יתן צו המופנה למשיבה 2, המורה לה לתת למבקשת היתר זמני על פי חוק רישוי עסקים, להפעלת המרכול בנכס.

המבקשת טענה כי דרישת הוועדה המקומית היא בלתי מידתית ובלתי סבירה, משום שאין כל קשר בין המבקשת לבין תחנת הדלק המופעלת בסמוך לנכס. מדובר בהחלטה שניתנה בחוסר סמכות, תוך שיקול שיקולים זרים. בהחלטה הופכת הוועדה המקומית את המבקשת לבת ערובה לקיום דרישותיה של הוועדה המקומית על ידי חברת דלק המפעילה את תחנת הדלק, חברה שבינה לבין המבקשת אין כל קשר.

המבקשת טענה כי היא הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפעלת עסק ללא רישיון, וכי היא לא היתה מגיעה להסדר האמור (במסגרתו ניתנה לה מלכתחילה אורכה לסגירת העסק עד יום 7.7.10), אילו היתה יודעת על דרישתה הנוכחית של הוועדה המקומית.

המבקשת טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בעתירה, וכי מאזן הנוחות מכוון לכיוון היעתרות לבקשה, בשל הנזקים החמורים שאי הוצאת צו הביניים עלולים לגרום לה – מחד גיסא, והעדר נזק לציבור, אם ייעתר בית המשפט לבקשה, מאידך גיסא.

המשיבות הגיבו לבקשה. הן טענו כי ועדת המשנה של הוועדה החליטה בהתייחס לבקשת המבקשת לקבל היתר לשימוש חורג, לשוב ולדון בבקשה "לאחר המצאת בדיקות קרקע למקום". המשיבות טוענות כי הוועדה המקומית לא התנתה את מתן רישיון העסק או ההיתר לשימוש חורג בתנאים כלשהם, שכן הסוגיה עדיין לא הגיעה לפתחה. ניתנה רק החלטת ביניים שלה, שבמסגרתה היא בקשה מידע. בדיקות הקרקע שנדרשו הן למבנה העסק, שהקשר שלו לעסק אינו מוטל בספק. אם נדרש לבצע בדיקות בתחנת הדלק, הרי שאלה מבוצעות על ידי חברת הדלק.

על כל פנים, לגיטימי לדרוש ביצוע בדיקות קרקע בעסק הסמוך לתחנת דלק, כאשר מדובר בעסק העוסק במכירת מזון. המידע הזה נדרש לוועדה לצורך קבלת החלטתה. ענייני איכות הסביבה הם בגדר מטרותיהם של חוק רישוי עסקים ושל צו הרישוי, שהם בגדר סמכות הוועדה המקומית. ועדת המשנה עיכבה את החלטתה דווקא מתוך הכרה בכך שעניינים אלה שעליהם להביאם בחשבון במסגרת שיקוליה, אינם בתחום הידע והמומחיות שלה.

על פי הטענה, הוועדה המקומית לא סירבה לתת היתר לשימוש חורג לעסק, ולכן אין רלוונטיות לפסיקה שעניינה בהתנאת רישיון עסק בפתרון סכסוך בין העותרת לצד שלישי.

המשיבות טוענות כי אין להעתר לבקשה ולתת צו ביניים למבקשת, משום שמאזן הנוחות אינו נוטה לזכותה, בשל הצורך לשמור על המצב הקיים, הצורך להמנע ממתן הסעד הסופי במסגרת צו הבינים, ומחמת חוסר תום הלב של המבקשת.

המבקשת השיבה לטענות המשיבות. היא טענה כי עניינה של הבקשה אינו בהחלטת הביניים של הוועדה המקומית ביחס להיתר לשימוש חורג, אלא עניינה של הבקשה הוא בהחלטה המתייחסת למתן היתר זמני להפעלת העסק של המבקשת. במסגרת ההתכתבות ביחס לבקשה זו, הודיע מנהל האגף לרישוי עסקים כי לא יינתן היתר זמני עד שיראו לוועדה כי תחנת הדלק עברה בהצלחה בדיקות זיהום קרקע. הדיון מצוי אם כן בתחוםשל דיני רישוי עסקים ולא בתחום של התכנון והבנייה.

הדרישה שהוצבה מתייחסת לבדיקות קרקע בתחום תחנת הדלק, ולא במרכול. כך עולה מהודעות הדואר האלקטרוני שנשלחו על ידי מנהל האגף לרישוי עסקים אל נציג המבקשת. ההתניה היתה כי תחנת הדלק תעבור בהצלחה את בדיקות זיהום הקרקע, באשר כאמור מדובר בעסק נפרד שאינו כלל בשליטת המבקשת. הרשות לאיכות הסביבה בעירייה כבר נתנה למבקשת אישור לרישיון עסק, ובנוסף – לתחנת הדלק עצמה יש רישיון עסק לצמיתות, שלא בוטל, ולא הותנו בו תנאים נוספים.

המבקשת חזרה וטענה כי שיקולי מאזן הנוחות מכוונים למתן הצו כמבוקש, בשל הנזקים הכספיים הכבדים שהיא עלולה לספוג אם בית המשפט לא ייעתר לבקשה, בין היתר משום שהעסק יישאר סגור והיא תאבד הכנסות, משום שתיפגע התחרות וזכויות היסוד של המבקשת, ומשום שייגרם לה נזק תדמיתי חמור.

עוד צוין כי ביצוע צו הסגירה שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים נדחה ליום 7.10.10. נטען כי סיכויי העתירה הם טובים, וכי לא צורף תצהיר לכתב התגובה של המשיבות.

דיון

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

אני סבורה כי מדובר בעתירה בעלת סיכויים טובים להתקבל. כפי שמבוהר בתשובת המבקשת, עניינה של העתירה הוא בבקשת המבקשת לקבל היתר זמני להפעיל את העסק – שפעל ופועל עד היום. לא נסתרו טענות המבקשת לפיהן המבקשת קבלה את רוב רובם של האישורים הדרושים לכך, וכי בין היתר ניתן גם אישור של הרשות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב לבקשה לרישיון עסק למרכול.

בנסיבות אלה, אם אכן התנתה הוועדה המקומית את ההיתר הזמני באישור כי תחנת הדלק עברה בהצלחה בדיקות זיהום קרקע – לא ברור הבסיס לדרישה זו. כאמור, המבקשת אינה מתייחסת בבקשה הנוכחית לבקשתה למתן היתר לשימוש חורג, ולדרישה להמציא את דרישות הקרקע למקום. לכן, ההחלטה ביחס למתן היתר לשימוש חורג לעסק – אינה חלק מההחלטה הנוכחית, המתייחסת רק לבקשה למתן היתר זמני לניהול העסק.