אטיה (עטיה) נ' מועצה דתית אילת

החלטה

1.לפנינו בקשת התובע לעיכוב ביצוע של פסק הדין מיום 7.8.11, עד להכרעה של בית הדין הארצי בערעור המבקשת (ע"ע 5158-10-11). במסגרת פסק הדין נקבע כי על המבקשת לשלם למשיב גמול שעות נוספות בשבת ובחג בגין תקופת עבודתו אצלה.

2.המבקשת מנמקת את הבקשה בכך שסיכויי הערעור שלה טובים שכן לטענתה בית הדין שגה ביישום ההלכות הקיימות, על עניינו של המשיב. המבקשת חוזרת בכתב הערעור על טענותיה במסגרת ההליכים בפני בית דין זה, לפיהן אין לראות בשעות השבת והחג בהן שהה המשיב במקומות העבודה כעבודה המזכה בשכר. יתר על כן, לטענת המבקשת קיים חשש כי במידה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין, וערעורה יתקבל, לא תוכל להיפרע מהמשיב מאחר והוא חסר אמצעים. המבקשת טענה בהרחבה בנוגע למצבו הכלכלי הדחוק של המשיב, כפי שעלה לטענתה מתצהירו במסגרת בקשה לפטור מאגרת בית משפט. לדברי המבקשת המשיב מאחר בתשלומי המשכנתא, יש לו חובות רבים, הוא איננו עובד כיום, וכך גם אשתו, ומכל הטעמים הללו קיים חשש ממשי כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין תעמיד את המבקשת בסופו של יום בפני שוקת שבורה.

3.המשיב מתנגד לבקשה בנימוק כי חששה של המבקשת כי לא תוכל להיפרע ממנו אינו מבוסס. המשיב מדגיש כי מדובר בפסק דין כספי ועל כן לאור ההלכה הקיימת אין להיעתר לבקשה. עוד מוסיף המשיב כי מצבו הכלכלי הרעוע הינו תוצאה של התנהלות המבקשת, אשר פיטרה אותו מעבודתו מבלי לשלם לו את פידיון זכויותיו, ובכלל זאת פיצויי פיטורין, פידיון חופשה שנתית וכד'. המשיב הגיש תביעה המתבררת כיום בבית הדין האזורי לעניין זכויותיו כתוצאה מסיום יחסי העבודה. לדברי המשיב כספים אלו, שהמבקשת מונעת ממנו לקבל, די בהם כדי לשפר את מצבו הכלכלי באופן שאינו מצדיק את עיכוב הביצוע של פסק הדין.

4.ההלכה הפסוקה בעניין עיכוב ביצוע קובעת כי:

"מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיק סטייה מן הכלל. ..

סטייה כאמור עשויה להיות מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים:

5129371כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו;

וכי אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל, יהיה זה מן הנמנע - או קשה מאד - להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון...

כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פס"ד הקובע חיוב כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו..."

ודוק, חשש בלבד שמעלה המבקש, המתבסס על מצבו הקשה של אדם מבחינה כלכלית או חוסר יציבות תעסוקתית, גם אם הוכחו, אין בהם בלבד כדי לעכב ביצועו של פסק-דין.נ

ראה: בש"א 8240/96 ע"א 6626/96 איתן חנני נ' פקיד השומה חיפה פ"ד נ (5) 403, 405.

ע"א 6647/98 מנשה גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4 פ"ד נ"ג (1) 187.

5.שני השיקולים הנ"ל קשורים זה בזה וככל שמשתכנע בית המשפט כי סיכויי הערעור גדולים יותר, תידרש הוכחה מוצקה פחות לעניין השיקול השני של מאזן נוחות.

ראה: ע"א 6146/00, רע"א 6150/00; בש"א 6151/00, בש"א 6248/00, רע"א 6480/00 עירית תל-אביב יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח' , 19.11.00.ב

6.לעניין סיכויי הערעור, ברור הוא שביה"ד אשר על פסק דינו מערערים אינו יכול לנקוט עמדה. אולם הדרך שהותוותה בפרשת "עיריית ת"א" הנ"ל, יש בה כדי לסייע. שם נפסק כי אם ביהמ"ש הגיע למסקנה כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת התנאי השני.

ראה: בש"א 1414/00 סליבא זיאד ואח' - חברת סליבא את קורטאם מוסך דיזלים בע"מ, 21.1.01.ו

7.ישום ההלכה הפסוקה על המקרה שלפנינו יוביל לתוצאה, לפיה אין לעכב את ביצוע פסק הדין. לענין סיכויי הערעור, הרי שהמבקשת חוזרת בכתב הערעור על טענותיה, כפי שעלו במסגרת ההליכים בפנינו. טענות אלו נשקלו על ידינו בבואנו ליתן את פסק הדין בתיק, ובסופו של יום סברנו כי משקלן נדחה מפני טענות המשיב. מטעם זה לא מצאנו כי הועדת הערעור מלמדת על סיכויים טובים להצלחה בערעור.

המבקשת אמנם הצביעה על מצב כלכלי רעוע של המשיב, אולם בהתחשב בכספים להם זכאי המבקש לכאורה במסגרת ההליכים המשפטיים שהוא מנהל כנגד המבקשת, מצאנו כי הנסיבות שהובאו לפנינו אין בהן הצדקה לחרוג מן הכלל המחייב ביצוע מיידי של פסק הדין. סבורים אנו כי בנסיבות העניין לא הוכח כי יקשה על המבקשת לגבות מהמשיב את החוב, באם הערעור יתקבל.

בנסיבות אלו, לא מצאנו כי יש מקום להעתר לסעדים החלופיים שהציגה המבקשת לפיהם יופקדו הכספים בנאמנות בקופת בית הדין, או אצל ב"כ המשיב, או כי המשיב יפקיד ערבות בנקאית.