אטיה נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

: | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14617-11-09
20.7.2010
בפני :
מוקי לנדמן – יו"ר

- נגד -
:
ויטוריו אטיה ע"י עו"ד ידיד
:
משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים ע"י עוה"ד סמל ושוהם
החלטה

החלטה

העורר, יליד 27', מבסס עררו על הטענה לתחולתה של הלכת הפחד בשל הבריחה מטריפולי לפורנאג' שבלוב וכן על מעשה אלימות, בשל דריסתו ע"י משאית ובה גרמנים.

נבחן כל אחת מהעילות הנטענות בנפרד.

הלכת הפחד

העורר העיד כי עזב עם משפחתו את טריפולי מטעם כפול: הן בשל החשש מהפצצות והן בשל העובדה שחמישה מקרובי משפחתו נלקחו על ידי הגרמנים (לעבודות כפיה או למחנות השמדה).

לא נוכל לומר כי שוכנענו מגרסת העורר וזאת הן משום שמתביעתו עולה בבירור כי הטעם הבלבדי לבריחה היה החשש מאימי המלחמה ומההפצצות, הן משום שאין כל זכר לטענה בדבר לקיחת קרובי משפחתו על ידי הגרמנים, הן משום שהעורר העיד כי הגיע מספר פעמים לטריפולי כדי לשבור שבר, תוך ניצול הפוגה בהפצצות (היינו, זה הטעם מדוע דווקא בשלב זה סר לטריפולי), טענה שקשה ליישבה עם הטענה כי חשש לשהות בטריפולי מפחד הגרמנים והן משום שגם בכתב הערר לא נטען כי חמישה מדודיו (או בני דודו) נלקחו על ידי הגרמנים, אלא כי דודתו נשלחה לברגן – בלזן.

מעשה אלימות

העורר העיד כי באחת הפעמים שהלך מפורנאג' לטריפולי, נפגע על ידי רכב חולף והוטל לצד הדרך וכי בדיעבד נאמר לו על ידי נער ערבי שלקחו לבית חולים כי נפגע על ידי משאית גרמנית שעזבה את המקום לאחר שאותו נער ערבי אמר להם שהוא מת.

איננו חולקים על עצם קרות התאונה (הגם שלגבי נסיבותיה לא למותר להפנות לכך שבתביעתו טען שנסע לטריפולי ולא הלך ברגל), אך לא נוכל לומר כי קיימת ראיה מספקת כי המדובר באירוע נציונאל סוציאליסטי, היינו אירוע שרקעו הוא יהדותו של העורר.

העורר העיד כי הוא עצמו אינו יודע דבר על נסיבות התאונה, שכן נפגע מאחור ואבד את הכרתו, אך שמע על הנסיבות מאותו נער ערבי שהצילו והוא משוכנע כי המדובר בתאונה מכוונת כלפיו מאחר וחבש כפה לראשו ולבש בגדים "כמו איטלקי" היינו הגרמנים זיהו שהמדובר ביהודי ולכן פגעו בו.

בכל הכבוד, יהא זה בלתי מבוסס לומר כי כל תאונה שאירעה בתקופת השואה על ידי רכב ובו גרמנים היא תאונה מכוונת ואף בלתי סביר לומר, כטענת בא כח העורר, כי קיימת חזקה כזו. כדי לעמוד בנטל להראות כי הרקע לתאונה הוא יהדותו של העורר, יש להראות נסיבות כלשהן המבססות זאת – ולו לכאורה - כגון נסיבות תאונה, סטייה מכוונת וכו'.

אין בפנינו דבר שממנו ניתן ללמוד כך.

לפיכך, הערר, על כל רכיביו, נדחה.

זכות ערעור לבת המשפט המחוזי, תוך 30 יום, בשאלה משפטית בלבד.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

פרו' יוסף זהבי – חבר עו"ד דן יערי - חבר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>