אטיאס(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערעור שהוגש היום לבית המשפט המחוזי בירושלים כתיק "ע"פ", תחת הכותרת "ערעור על הכרזת המערער כבר הסגרה לישראל". מעיון בערעור עולה כי "המערער" נמצא במעצר בית בארה"ב, לאחר שמדינת ישראל הגישה בקשה לארה"ב להסגיר אותו לישראל בקשר למספר עבירות בהן הוא חשוד (ביניהן, הפרת הוראה חוקית, זיוף ושימוש בדרכון מזויף). בקשת ההסגרה בארה"ב תלויה ועומדת, וטרם ניתנה כל החלטה סופית בנדון.

בערעור שהוגש עתה מבקש המערער כי יינתן צו לפרקליטות לחזור בה מבקשת ההסגרה האמורה, ובתמיכה לבקשתו מגייס המערער אסופה של טענות אשר רובן ככולן נשענות על הוראות חוק ההסגרה הישראלי.

הערעור כפי שהוגש לקוי במספר מישורים:

א.כלל אין המדובר בערעור פלילי, שכן הערעור אינו מתייחס לכל החלטה שיפוטית פלילית בעניינו של המערער; ולכן אי אפשר לפתוח את התיק כתיק ע"פ.

ב.כותרת הערעור - "ערעור על הכרזת המערער כבר הסגרה לישראל" - מוטעית לחלוטין, מאחר שהמערער כלל לא הוכרז כבר הסגרה, ועניינו תלוי ועומד בארה"ב.

ג.אף אילו היה המצב כזה שכבר הוכרז כבר הסגרה, הרי שהכרזה זו תינתן בבית משפט בארה"ב ולא בישראל, כך שערעור על ההכרזה יש להגיש שם ולא בישראל.

ד.אם למערער טענות הגנה נגד ההסגרה מארה"ב, יתכבד להעלותן בארה"ב בהליך המתקיים שם.

ה.הוראות חוק ההסגרה הישראלי, עליהן נשען המערער, כלל אינן רלוונטיות לבקשות ישראל להסגרות אליה, אלא אך ורק בבקשות של מדינות זרות להסגרה אליהן של אדם הנמצא בישראל. חוק ההסגרה הרלוונטי בעניינו של המערער הינו אפוא חוק ההסגרה האמריקאי ולא הישראלי.

ו.אם מדובר – כפי שאכן נראה, בהתעלם מכל יתר הליקויים המנויים לעיל – כי המערער מבקש לתקוף את השימוש בשיקול הדעת שהביא להגשת בקשת ההסגרה מארה"ב לישראל, או אז נשאלת השאלה האם בית משפט המחוזי מוסמך כלל לדון בערעור, או שמא מדובר בעניין המחייב פנייה לבג"ץ.

כל הליקויים האלה במצטבר מובילים למסקנה כי דין ה"ערעור" להידחות על הסף; ברם לפני קבלת החלטה סופית בנדון, אני נותן בזה לב"כ המערער ארכה עד למחר 19.12.13 שעה 13:00 להגיש אסמכתא כלשהי לפיה מוסמך בית משפט זה לדון בערעור מן הסוג הזה כפי שהוגש.

המזכירות תעביר החלטה זו בדחיפות לב"כ המערער.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: