אטיאס נ' א. בר-ניר שרותי מינהל בע"מ

החלטה

התובעת הגישה תביעתה לתשלום פיצויי פיטורים, בטענה לקיום נסיבות המצדיקות התפטרות בדין מפוטר. בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני, אשר יאסור על הנתבעת למשוך את הכספים שהופקדו ע"ח פיצויי פיטורים בקופת הגמל על שם התובעת (להלן – כספי הפיצויים), עד להכרעה בהליך העיקרי .

בית דין זה (כב' הש' קוטן) נתן צו ארעי במעמד צד אחד והורה לנתבעת להשיב לבקשה לסעד זמני. בתשובתה, הודיעה הנתבעת כי אינה מתנגדת שכספי הפיצויים לא ימשכו על ידה מקופת הגמל בה הם מופקדים עד להכרעה בהליך המקורי.

יחד עם זאת, ביקשה הנתבעת כי ניתן הוראה למבקשת ליתן התחייבות עצמית ולהפקיד ערובה להבטחת נזקי הנתבעת, ככל שתדחה התביעה. התובעת התנגדה לבקשה, בטענה שכל נזק לא יכול להיגרם לנתבעת מהותרת הכספים בקופת הגמל.

בבקשתה זו נתפסה הנתבעת לכלל טעות. הוראות תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 והוראות תקנות סדר הדין האזרחי בדבר סעד זמני, אליהן מפנות תקנות בית הדין לעבודה, עניינן בהפקדת התחייבות עצמית וערובה, במקרה בו ניתן סעד זמני. אין זה המקרה הנדון, שכן תוקפו של הסעד הארעי פקע עם מתן הודעת הנתבעת על הסכמתה להשאיר את כספי הפיצויים בקופת הגמל, עד להכרעה בהליך העיקרי.

הסכמה זו של הנתבעת, ייתרה את הצורך בדיון בבקשה לסעד זמני ובהתאם אף בוטל מועד הדיון שהיה קבוע לצורך זה. משכך, ומשלא ניתן סעד זמני בתיק, אין מקום לדון בבקשה להפקדת התחייבות עצמית או הפקדת ערובה, והבקשה נדחית בזאת.

הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסיומו של ההליך.

משניתנה הסכמת הנתבעת לסעד הזמני המבוקש ובכך נפתחה הדרך לדון בתיק העיקרי, נקבע התיק לדיון מוקדם, אליו יתייצבו הצדדים בנוסף לבאי כוחם, ליום 27.4.11 בשעה 12:30.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: