אטיאס נ' נציבות שירות המדינה

פסק דין

א'.בפנינו ערעור על גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (בראשות אבה"ד עוה"ד אורי כהן), מיום 20.1.2013, בתיק בד"מ 79/11, לפיו הוטלו על המערער אמצעי המשמעת הבאים:

נזיפה חמורה, פסילה לצמיתות למילוי תפקידי ניהול ומטה בחברת הדואר ובשירות הציבורי, שחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, חל עליו, וכן הורדה בשתי דרגות למשך שלוש שנים.

ב'.אלה בתמצית העובדות הצריכות לענין:

במועדים הרלוונטיים לתובענה הועסק המערער, יליד 1964, כמנהל סניף חברת דואר ישראל בנשר. במסגרת תפקידו היה המערער אחראי לקופת הסניף.

בכתב התובענה שהוגש כנגד המערער, בתאריך 22.9.2011, יוחסו לו עבירות משמעת לפי סעיפים 17 (1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק המשמעת").

ג'.באישום הראשון נטען, שביום 5.11.09, שעה 07:45, או בסמוך לכך, הגיע לבית הדואר צוות ביקורת של חברת הדואר. מטרת הצוות היתה לבצע ביקורת על עבודת בית הדואר ועל התנהלותו של המערער. טרם הגעת צוות הביקורת גילה המערער, שבקופה קיים חוסר על סך של 33,591 ₪. כדי שחסרון הכסף לא יתגלה, ובמטרה להמשיך ולהחזיק במשרתו, הציג המערער, כך נטען, מצג שווא בפני צוות ביקורת חברת הדואר, ובפני צוות הבלדרות.

מסכת העדויות והראיות נפרשה בשלמותה ובהרחבה בפני בית הדין, אשר הגיע בהכרעת הדין למסקנה לפיה לא עלה בידי המשיבה להוכיח במידת הוודאות הנדרשת את טענתה, כי המערער הציג מצג שווא, וכי דיווח דיווחים כוזבים אודות ההתנהלות הכספית בבית הדואר, במטרה לשמור על משרתו ולהסתיר את הגרעון שבקופת בית הדואר.

ואולם, יחד עם זאת, הגיע בית הדין למסקנה, כי המערער ניהל את העניינים הכספיים בבית הדואר בצורה כושלת ורשלנית, ועליו ליתן את הדין על כך.

ד'.בית הדין הוסיף וציין בהכרעת הדין, כי למרות שאפשר והטעות בספירת הכספים לא נבעה מהתנהגותו של המערער בעת ביצוע הביקורת במשרדו, עדיין התנהגותו של המערער, כשלעצמה, ראויה לגנאי.

בית הדין שוכנע, שהמערער התנהג באופן שאיננו הולם מנהל, ובוודאי כשמבוצעת אצלו ביקורת המצריכה שיתוף פעולה מצידו. בית הדין נתן אמון מלא בעדי המשיבה שהעידו על התנהגותו הסוערת של המערער בעת הביקורת, והדבר גם עלה מדברי המערער עצמו.

גם התבטאויותיו של המערער:

"לפיהן אין הוא חייב לומר דבר למבקרים, כמו גם הנימה העולה מתשובותיו בהודעות השונות שנגבו ממנו, מטה את הכף לכיוון גירסת עדי התביעה באשר להתנהגותו הנפסדת" (עמ' 22 בהכרעת הדין).

ה'.במהלך הדיון בפני בית הדין העמיד אב בית הדין (עיינו בעמ' 23 של הכרעת הדין) את המערער על ביצוע שתי טעויותיו בתכיפות רבה: האחת – שעל התווית של השק נרשם הסכום של 120,000 ₪ במקום 80,000 ₪, והטעות השניה – הקלדת סך של 40,000 ₪ במקום 80,000 ₪. המערער טען להגנתו שהיה נרגש ונרעש מן האופן בו בוצעה הביקורת, ולדבריו:

"אחרי מה שעברתי באותו יום, אם הייתי רושם מיליון זה היה סביר. זאת לא היתה סתם ביקורת" (עמ' 60 לפרוט' שבפני בית הדין).

בית הדין מתייחס לדברים אלה וכותב:

"נציין כי מצער לשמוע דברים מסוג זה ממי שמשמש מנהל בית דואר, האמון על כספי הציבור ואמור לבצע תפקידו בקפידה ובאחריות ראויים.

הנאשם לא טרח לשמור את טופס העברת הכספים".

(עמ' 23 של הכרעת הדין).

ו'.בית הדין מוסיף ומעיר, שאי-הצגת מסמך העברת הכספים, מעלה שאלות קשות לגבי אופן ניהולו והתנהלותו של המערער כמנהל סניף דואר. בית הדין אינו מוכן לקבל שפעולות בנקאיות המתנהלות בבית דואר לא תהיינה מגובות במסמכים שניתן להציגם בכל עת, מה עוד שבענייננו מדובר בסכומי כסף משמעותיים למדיי.