אטיאס נ' מגדסי ואח'

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 20,571 ₪, בגין תאונה לה אחראי לטענתו הנתבע 1. לטענת התובע, בעת שנהג ברכבו ונכנס לצומת, הגיע הנתבע 1 משמאלו, נכנס לצומת, כשאינו מציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה" אשר בכיוון נסיעתו. התובע ביקש למנוע תאונה, סטה ימינה, ופגע ברכב חונה. כתוצאה מהתאונה נגרם שפשוף בצד ימין של רכב התובע.

התובע עותר לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין נזקיו הישירים ונזקים נוספים. לטענת התובע אחר להגיע לדיון משפטי אליו הוזמן, ונגרם לו נזק כתוצאה מהאיחור. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין הצורך להשתמש בשירותי מוניות, וכן בגין טרחה שנגרמה לו.

במהלך הדיון הראה התובע תמונות של הצומת, באמצעות המחשב הנייד, והסביר כי הבחין ברכב הנתבע, שעצר. התובע נכנס לצומת בנסיעה איטית, והבחין בנתבע, מתחיל בנסיעה, כשהוא מסתכל למעלה. התובע הניח שהנתבע מסתכל על מספרי הבתים, ואינו שם ליבו לדרך, סטה עם רכבו ימינה על מנת להימנע מתאונה, אך פגע ברכב חונה מימין לו.

לטענת הנתבע, הגיע לצומת. שדה הראיה היה מוגבל. הוא עצר, ונכנס לאיטו לצומת, על מנת לשפר את שדה הראייה. לפתע פגע התובע שהגיע מימינו ברכב חונה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות וצפיתי בתמונות שהוצגו על ידי התובע, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת כי הנתבע עצר בכניסה לצומת, ולאחר מכן החל בנסיעה. כמו כן אין חולק כי לא נוצר מגע בין רכב התובע לרכב הנתבע. טענתו של הנתבע, לפיה התקדם, על מנת להיכנס בזהירות לצומת, לא נסתרה. טענתו של התובע, לפיה הסתכל הנתבע למעלה, לעבר מספרי הבתים, ולא שם לבו לדרך, לא הוכחה, אף אם האמין התובע שאלה הם פני הדברים. התובע סטה ימינה, בחוסר זהירות ופגע ברכב חונה.

אינני סבורה כי הנתבע אחראי לתאונה, שכן לא הוכח כי בכוונתו היה להיכנס לצומת, ולא לתת לתובע את זכות הקדימה. אמנם הנתבע לא אמר כי הבחין בתובע קודם לתאונה, עם זאת התובע הסכים עם הטענה לפיה שדה הראיה בצומת מוגבל ביותר, כך שאין עובדה זו מעידה על חוסר זהירות מצד הנתבע.

הפגיעה שנגרמה לאורך צידו הימני של רכב התובע אינה מתיישבת עם נהיגה זהירה ואיטית. לו נסע התובע לאט ובזהירות, היה אולי פוגע קלות ברכב החונה, אך מצליח לעצור.

לא שוכנעתי כי היה על התובע לסטות ימינה על מנת למנוע תאונה עם רכב הנתבע, וכי לא יכול היה לבלום את רכבו. אף לו היה עליו לעשות כן, היה עליו לסטות ימינה בזהירות המירבית, ולא לפגוע ברכב חונה.

אשר על כן התביעה נדחית.

בנסיבות לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: