אטיאס יצחק נ' מירום אמיר ואח'

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה ביום 16.11.97 חתמו הצדדים שהינם שכנים, על הסכם שותפות לקניית זכויות הבנייה על גג הבניין בו הם מתגוררים מחברת עמידר. על פי ההסכם לתובעים 2/3 מהזכויות ולנתבעים 1/3. לאחר רכישת הזכויות התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ואולם ביום 10.6.02 הגיעו הצדדים להסכם וזכרון דברים המסדיר סופית את חילוקי הדעות, דבר שאיפשר את בניית השלד ובכלל זה מדרגות המובילות לדירות הצדדים. לאחר סיום בניית השלד שיפצו הנתבעים את פנים דירתם, שיפוץ שהסתיים באוגוסט 2002. התובעים החלו בהכנות לשפץ את הדירה החדשה אותה בנו, אך הנתבעים מנעו זאת מהם בטענה בדבר חוב כספי. הנתבעים אף התקינו דלת ברזל על גרם המדרגות המשותפות אשר מנעה מהתובעים גישה לדירתם ואפשרות לשיפוצה. תביעה שהגישו הנתבעים כנגד התובעים בת.א. 7605/04 הסתיימה על דרך הפשרה ואולם הנתבעים לא הסכימו להסיר את הדלת ולחילופין ליתן לתובעים מפתח לדלת. דרישה בעניין זה נתקלה בנסיונות סחיטה של הנתבעים. לטענת התובעים הדלת נבנתה ללא רשיון מתאים וללא הסכמת התובעים. בגין התנהלות זו של הנתבעים תובעים התובעים פצוי בגין אובדן שכר דירה של הדירה בה הם גרים כיום ושאותה יכלו להשכיר אילו היו מאפשרים להם הנתבעים את ביצוע השיפוצים כמו גם אובדן ימי עבודה, צער וסבל. בנוסף, תובעים התובעים סך של 40,000 ₪ בתוספת 3000₪ בגין עוגמת נפש בגין: סירוב הנתבעים להזיז ניאגרה שחדרה אל סלון ביתם של התובעים; סירוב לצבוע את הטיח בכניסה לבית; סירוב לפרק מרצפות מכוערות שהתקינו בכניסה לבית והתקנת אחרות תחתן; התקנת צלחת לקליטת שידורי לווין על גג התובעים; פירוק דוד שמש השייך לתובעים במחסן ואי החזרתו למקומו; אי שטיפת המדרגות המשותפות; פגיעה במערכת האזעקה; סירוב לתקן דלת שחורקת; הנחת חוטי חשמל בצורה מכוערת; סירוב להקצות שטח בגג עליו יותקן שליש מהדוד והקולטים של השכנים האחרים. התובעים תובעים גם סך של 14,000₪ בגין הוצאות משפט ו-3000₪ בגין אובדן ימי עבודה כתוצאה מכך שהנתבעים בנו ללא רישיון מבנה על גג ביתם ואת המרזב לניקוז הגשמים היפנו לפתח היציאה של גג התובעים אשר כתוצאה מכך נאלצו להתקין פתח יציאה שונה מזה הקיים בתכניות הבניה, דבר שגרר את העמדתם לדין. על פי כתב התביעה הנתבעים גם קיבלו על הגג שטח בנוי של כ-3.5 מ"ר מעבר למגיע להם ובגין זאת תובעים התובעים סך של 92,000 ₪.

על פי כתב ההגנה הסרת טענותיהם של התובעים בכל הנוגע למדרגות החיצוניות ומחיקת תביעתם בהקשר זה הייתה חלק בלתי נפרד מפסק הדין שניתן על דרך הפשרה בת.א. 7605/04 והגשת התביעה כעת באותו עניין מהווה חוסר תום לב מהותי, הפרה ברורה של ההסכמה בין הצדדים ומעשה בית דין שנעשה בעניין זה. לטענת הנתבעים התובעים מסתירים בחוסר תום לב כי הדלת החוסמת את המדרגות החיצוניות הוצבה על ידי הקבלן שבנה את המדרגות עקב אי תשלום התובעים את שכר עבודתו ובניסיון להתחמק מהתשלום לקבלן הוגשה התביעה הנוכחית כנגד הנתבעים. זיכרון הדברים הנזכר בכתב התביעה ואשר ממנו עולה הכפייה שהפעילו התובעים כלפי הנתבעים עוסק אך ורק בבניית השלד ולא במדרגות החיצוניות. הנתבעים שילמו עבור בניית המדרגות החיצוניות תשלום נוסף על זה של בניית השלד ולבנייתם היה שותף דייר נוסף שהינו בעלי מחצית מהזכויות בגג ואשר בנה עליו דירה. התובעים התנגדו לבניית המדרגות ולא שילמו לקבלן עבורן והשימוש בהן נמנע כאמור מהתובעים רק לאחר צעדים שננקטו על ידי הקבלן. בפועל התובעים ביצעו חלק מהעבודות על הגג ובנו את מרבית השלד, כאשר הדלת המדוברת הוצבה למעלה מעשרה חודשים לאחר בנית השלד, דבר המפריך את טענת התובעים בדבר הסיבה לאי השלמת העבודות אשר לטענת הנתבעים היתה תוצאה מקשיים כלכליים של התובעים. המדרגות החיצוניות הן בנוסף לשני גרמי מדרגות נוספים הקיימים בבניין – האחד המוביל לגג והשני – לדירת התובעים. התובעים הם אלו שמנעו ומונעים גם היום על אף הוראות פסק הדין מהנתבעים את השימוש בגרם המדרגות הפנימי ואף משכירים חלק ממנו לשוכרים חיצוניים. התובעים פנו לעירית ירושלים בכל הנוגע לדלת ולגרם המדרגות אך למרות זאת מעולם לא הוגש כתב אישום ו/או תביעה נגד הנתבעים או נגד הקבלן. דווקא הנתבעים הם אלו שנתקלו בניסיונות סחיטה מצד התובעים בכל הנוגע לקיום פסק הדין שניתן על דרך הפשרה. אשר לראש הנזק השני טוענים הנתבעים כי כל שנטען לעניין צינור הניקוז הוא כי עבר את קו האמצע של הקיר, על הנתבעים לא היתה מוטלת כל חובה לצבוע את הטיח או לפרק את המדרגות, במיקום צלחת הלווין אין כל פגם, דוד החשמל היה דוד ישן וחלוד שלא מחובר למערכות החשמל והמים ואשר היה מצוי במחסנים שנפסק כי הם רכוש משותף. לטענת הנתבעים התובעים הם אלו שלא שילמו מעולם עבור נקיון המדרגות המשותפות. הנתבעים גם מכחישים כי מוטלת עליהם חובה לפעול ככל הנוגע ליתר ראשי הנזק. גם לא מוטלת על הנתבעים כל אחריות וחובה להתקנת המרזבים של התובעים אשר השנוי שנעשה על ידם נעשה כתוצאה מאילוץ הנוגע למדרגות בתוך דירתם המובילות לגג. לטענת הנתבעים מנסים התובעים להטעות גם ככל הנוגע לבניה על הגג בהציגם תכניות אחרות מתכניות הבניה אשר שימשו את הצדדים בפועל ושנעשו על ידי אדריכל אחר מזה שביצע את התכנון והבניה של תוספות הבניה. בכתב ההגנה גם מוכחשים סכומי הנזק הנתבעים.

2. בכתב התביעה שכנגד נטען כי הנתבעים שכנגד לא השלימו את העבודות ביחידת הדיור שהוקמה על הגג. בין היתר נמנעו מהתקנת חלונות ובשל כך יש חדירות של גשמים לדירה, דבר המשפיע גם על דירת התובעים שכנגד וגורם לנזילות. בנוסף סובלים התובעים שכנגד מנזילות נמשכות מהקיר המשותף ביחידת הדיור שעל הגג כשהמקור דירת הנתבעים שכנגד. מתבקש צו עשה לביצוע איטום, התקנת חלונות ותיקון הנזקים בקיר המשותף. כן מתבקש פצוי בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש. עוד מתבקש צו עשה להסרת דוד מים אותו התקינו הנתבעים שכנגד על הגג בצורה לא בטיחותית. לטענת התובעים שכנגד הנתבעים שכנגד גם סגרו את הגישה לגרם המדרגות הפנימי משני צידיו ויצרו יחידת דיור חדשה אותה הם משכירים. בגין זאת מתבקש צו עשה לפתיחת הדלתות המונעות את הגישה החופשית לגרם המדרגות הפנימי, פצוי בגין אובדן הנאה ועוגמת נפש והשכרת רכוש משותף לצד ג' כמו גם צו הצהרתי ולפיו יועבר סכום קבוע לתובעים שכנגד כל עוד ממשיכים הנתבעים שכנגד בהשכרת החלק האמור.

בכתב התשובה לכתב התביעה שכנגד נטען כי בשל חסימת דרכם של הנתבעים שכנגד לדירתם על ידי התובעים שכנגד נמנעה מהם האפשרות לסיים את הבניה. איטום בוצע על ידי מומחה שעומד בתקנים ומוכחשת טענת הנזילה. לטענת הנתבעים שכנגד הם משכירים רכוש השייך להם בלבד ומאפשרים לתובעים שכנגד שימוש סביר ומעבר סביר בחדר המדרגות.

3. מטעם התובעים והנתבעים שכנגד הוגשו תצהיריהם של התובעים, של ילדיהם – עדי אוחיון, נסיה אטיאס ויסמין אטיאס, ושל מר אליעזר אברזל, רבקה אמזלג, מאיר שטרית, ציון אהרן ושל השמאי מאירוביץ. מטעם הנתבעים והתובעים שכנגד הוגשו תצהיריהם של הנתבעים ושל האדריכל דוד גוגנהיים. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

4. לטענת ב"כ התובעים/נתבעים שכנגד בסיכומיו בלב המחלוקת הדלת שהותקנה על ידי הנתבעים בחלק הרכוש המשותף והמונעת מהתובעים אפשרות מעבר לדירתם. טענת הנתבעים כי הדלת הותקנה לא על ידי מי מטעמם אלא על ידי הקבלן עמי ויצמן ועל חשבונו אינה סבירה והימנעות הנתבעים מלזמנו לעדות צריכה לפעול לחובתם. עדותו המתחמקת של הנתבע בעניין המפתח לדלת מחזקת אף היא את המסקנה כי הנתבעים או מי מטעמם הם שהתקינו את הדלת. גם מעדויותיהן של התובעת ושל עדי אוחיון, יסמין ונסיה אטיאס עולה כי הנתבע 1 מנע מהן להשתמש במדרגות כדי להגיע לדירה החדשה. כך גם עולה מעדותו של מר ציון אהרן שבא להתקין דוד שמש על גג הבנין בו גרים התובעים והנתבע מנע ממנו את המעבר במדרגות ומעדותו של שטרית מאיר. עוד מפנה ב"כ התובעים לעדויותיהם של התובעים ושל הגב' רבקה אמזלג ככל הנוגע לניקיון המדרגות ולעדותו המתחמקת של האדריכל גוגנהיים ככל הנוגע לשטח הגג. לטענת ב"כ התובעים לתובעים זכות מעבר לדירתם בין בשל הסכם השותפות מיום 16.11.97 ובין על פי כל דין. ב"כ התובעים חוזר בסיכומיו על דרישתו לפצוי בגין כל רכיבי הנזק.

לטענת ב"כ הנתבעים/התובעים שכנגד בסיכומיו התביעה הנוכחית זהה בעילותיה לתביעה הקודמת שהוגשה על ידי התובעים בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ואשר מחיקתה היתה תנאי להסדר הפשרה בין הצדדים. בנסיבות אלו הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין יוצרת מעשה בית דין ולכל הפחות מהווה חוסר תום הלב של התובעים שהציגו מצג שקרי עובר לפשרה ומצדיק את דחיית התביעה על הסף. לטענת ב"כ הנתבעים עדויות התובעים אינן ראויות לכל אמון. יש לקבל את גירסת הנתבעים כי הקבלן הוא שהתקין את הדלת לאחר שהתובעים לא שילמו לו את שכרו. יש לדחות את טענת התובעים המסתמכת על הסכם לכאורה שנחתם עם הקבלן שכן המסמך עליו הם מסתמכים אינו אותנטי ואינו ראוי לאמון. המסמך גם אינו דן במדרגות אלא מתייחס רק לבניית השלד. התובעים גם התנגדו לכל אורך הדרך להקמת המדרגות ועשו הכל למנוע הקמתן ועתה הם מבקשים לעשות בהן שימוש על חשבונם של אחרים. מכל מקום לתובעים לא נגרם כל נזק כתוצאה מהדלת שכן כפי שהודה גם ב"כ התובעים בדיון לתובעים גישה לגג דרך גרם המדרגות הפנימי. גם מעדות התובעים עולה כי הסיבה היחידה לאי השלמת הבנייה היא החלטת התובעים עצמם שלא להמשיך בבנייה. לטענת ב"כ הנתבעים גירסת התובעים כי הנתבע מנע בכח את המעבר במדרגות נסתרת בעדויות התביעה עצמן. גם לא הוכח הנזק הנטען ככל הנוגע לאפשרות ההשכרה של דירת התובעים. יש גם לדחות את התביעה ככל הנוגע לחדירת הצנרת לקיר המשותף שכן לא הוכחה עובדתית וממילא נבלעה בהסכמות קודמות בין הצדדים. גם יתר הפריטים בגינם נתבע ראש הנזק השני מחוסרי בסיס, לא הוכחו וגם נזנחו במסגרת הסיכומים. לא הוכחה גם עילה ככל הנוגע למרזב והנזקים הנטענים – הוצאות משפטיות ואובדן ימי עבודה, לא ברור עבור מה מתבקשים וכלל לא הוכחו. אשר לעילה שעניינה שטח הגג הוכח כי הגג נבנה בהתאם לתכניות והעילה בהקשר זה ממילא נבלעה בפסק הדין הקודם. אשר לתביעה שכנגד טוען ב"כ התובעים שכנגד כי הוכח שהנתבעים שכנגד הותירו את הדירה שבנו ללא חלונות ועם איטום פרטיזני ובנסיבות אלו עליהם הנטל בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין להוכיח כי אינם אחראיים לנזק, אך הם לא עמדו בנטל זה ועל כן יש לחייבם בהתאם למתבקש בכתב התביעה. הוכח גם כי הנתבעים שכנגד עושים שמוש ברכוש המשותף ומשכירים אותו ואף בעניין זה מתבקש בית המשפט לפסוק פיצויים לתובעים שכנגד.

בסכומים משלימים שהוגשו מטעם הנתבעים שכנגד נטען כי בהיעדר חוות דעת שמאי וחוות דעת מהנדס לא הוכיחו התובעים שכנגד את נזקיהם הנטענים כתוצאה מאי השלמת הבניה על ידי הנתבעים שכנגד, מה גם שהתובעים שנגד הם המונעים את השלמת השיפוצים בדירת הנתבעים שכנגד. התובעים שכנגד אף לא המציאו חשבוניות/קבלות בגין חומרי גלם ו/או בגין עבודות שנאלצו לבצע והתומכות בטענותיהם. יש על כן לדחות את תביעתם.

דיון

א. התביעה

5. הצדדים הינם שכנים המתגוררים באותו בניין. בין הצדדים נחתם בשנת 1997 הסכם שותפות לרכישת הזכויות בגג הבניין בו הם מתגוררים מאת חברת עמידר וכן לתכנון וביצוע הבניה על הגג (מעטפת בלבד) במשותף (ר' נספח א' לכתב התביעה).

לאחר רכישת הזכויות נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בעקבותיהם הגישו הנתבעים כנגד התובעים תביעה בת.א. 10306/02 שעיקרה שימוש יחודי שעושים הנתבעים בשני מחסנים הקיימים בבניין ושנרכשו מאת עמידר כמו גם תביעה כספית שעיקרה עלויות הבניה (ר' נספח לבקשה לסילוק על הסף שהגישו התובעים ביום 14.9.05). הנתבעים הגישו כנגד התובעים תביעה בת.א. 7605/04 שעיקרה הנזק שנגרם לתובעים עקב הדלת שהותקנה על המדרגות החיצוניות (ר' נספח ד' לכתב ההגנה).

בדיון שהתקיים בת.א. 10306/02 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית ולפיה ינתן פסק הדין על דרך הפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984. במסגרת ההסכמה הדיונית הוסכם בין בין הצדדים כי התביעה שהוגשה על ידי הנתבעים בת.א. 7605/04 תימחק ללא צו להוצאות. במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 5.7.04 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים והתביעה בת.א. 7605/04 נמחקה ללא צו להוצאות. ביום 26.10.04 ניתן פסק הדין על דרך הפשרה בת.א. 10306/02 (ר' נספח ד' לכתב ההגנה).

בכתב התביעה הנוכחי תובעים התובעים בגין 4 עילות. אדון בהן אחת לאחת.

(1) הדלת והמפתח

6. כפי שמודה גם ב"כ התובעים תביעה זו לא היתה באה לעולם אלמלא הדלת שהותקנה על גרם המדרגות החיצוניות המובילות אל הגג ואשר לתובעים אין כל אפשרות לעבור דרכה שכן אין להם מפתח לדלת. בגין זאת טוענים התובעים נמנעה מהם השלמת הבניה של יחידת הדיור שעל הגג ונגרם להם נזק שעניינו אובדן שכר דירה מהדירה בה הם מתגוררים כעת ואשר ממנה יכלו לעבור אילו לא נמנעה מהם השלמת השיפוצים.

לטענת הנתבעים יש להורות על סילוק עילה זו על הסף עקב פסק הדין שניתן בת.א. 10306/02 ואשר חלק מההסכמה הדיונית במסגרתו היתה מחיקת התביעה בת.א. 7605/04. אין בידי לקבל טענה זו. כעולה מפרוטוקול הדיון בת.א. 10306/02 ומפסק הדין שניתן באותה תביעה על דרך הפשרה, התביעה בת.א. 7605/04 אמנם נמחקה במסגרת ההסכמה הדיונית ואולם בלא שהטענות באותה תביעה נשקלו והיוו חלק מפסק הדין שניתן בת.א. 10306/02. התביעה בת.א. 7605/04 נמחקה מספר חודשים קודם לפסק הדין שניתן בת.א. 10306/02, יתכן על מנת לאפשר את ההסכמה הדיונית שקדמה לפסק הדין. שני הצדדים היו מיוצגים בעת שנתגבשה ההסכמה למחיקה והיו ערים איפוא להבחנה בין מחיקת התביעה ודחייתה. אף על פי כן הוסכם על מחיקה. בנסיבות אלו אין בידי לקבל את הטענה כי פסק הדין שניתן בת.א. 10306/02 יצר מעשה בית דין ככל הנוגע להליך הנוכחי או כי התובעים מנועים מלהגיש את תביעתם זו מכח עקרון תום הלב. עוד יצויין כי אין ראיה לכך שבעת שהגיעו הצדדים להסדר אליו הגיעו כבר היה בכוונת התובעים להגיש את תביעתם הנוכחית אלא נראה כי דווקא מחלוקות ככל הנוגע לביצוע פסק הדין הן שהולידו הליך זה (ר' עדותו של התובע שכנגד בעמ' 17, שורות 31-3; נספח ו' לתצהירו).