אטי נ' עיריית מגדל העמק ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, שנגרמו לתובעת, ילידת 13.8.1944, כתוצאה מתאונה מיום 14.9.08.

2.נסיבות התאונה, לטענת התובעת, הן כלהלן. עת הלכה במדרכה במרכז מגדל העמק נחבטה לפתע בראשה משלט שהוצב ע"י הנתבעת 1 (להלן: "העיריה") באמצע המדרכה. כתוצאה מכך היא נפלה וסבלה משבר ברגלה השמאלית.

3.ביום התאונה התובעת פנתה לטיפול רפואי בבית חולים העמק בעפולה שם אושפזה עד ליום 24.9.08. במהלך האשפוז היא עברה ניתוח לשחזור השבר וקיבוע פנימי וחיצוני. בהמשך היא נזקקה לטיפולים רפואיים נוספים ובכלל זה טיפולי פיזיותרפיה.

4.לטענת התובעת השלט שהוצב במדרכה היווה מפגע להולכי הרגל, וסיכן את בטיחותם. העיריה התרשלה בכך שהציבה את השלט. יש קשר סיבתי בין התרשלות זאת לבין הנזק שנגרם לה. לפיכך לטענת התובעת על העיריה, ועל הנתבעת 2, שהינה המבטחת של העיריה, לפצותה על נזקיה.

5.הנתבעות מכחישות את התביעה. לטענתן השלט איננו מהווה מפגע להולכי הרגל. מדובר בשלט מטעם העיריה שהוצב בצורה סבירה, במקום ברור ובולט, שלא סיכן את הולכי הרגל. לטענת הנתבעות אין התרשלות בכך שהעיריה הציבה את השלט במקום בו הוצב. לחילופין טוענות הנתבעות, שגם אם העיריה אחראית להתרחשות התאונה, יש לייחס לתובעת אשם תורם בגובה 100%. זאת מאחר והיה באפשרותה להבחין בשלט בעת הליכתה, ולהמנע מלהתקל בו. כך או כך טוענות הנתבעות, דין התביעה להדחות.

דיון

6.אני מקבל את טענת הנתבעות שאין התרשלות בהצבת השלט נשוא התאונה, במקום בו הוצב. מדובר בשלט שהוצב בצורה סבירה, במקום בולט וברור לעין, כאשר כל הולך רגל סביר יכול להבחין בו ולהמנע מלהתקל בו. השלט הוצב באופן כזה, שנשאר מספיק מקום על המדרכה לעבור על ידו, כך שלא נגרמה הפרעה ממשית להולכי הרגל.

7.לחילופין, גם אם יש התרשלות מצד העיריה בהצבת השלט נשוא התאונה, אני מקבל את טענת הנתבעות שיש לייחס לתובעת אשם תורם בגובה 100%, בכל הקשור להתרחשות התאונה. התובעת היתה יכולה להבחין בשלט, היתה צריכה להבחין בו והיתה צריכה למנוע את התאונה. התובעת היתה יכולה והיתה צריכה שלא להתקל בשלט, אלא לעבור על ידו.

8.לאור זאת דין התביעה להדחות.

תוצאה

9.אני מורה על דחיית התביעה.

10.בנסיבות המיוחדות של המקרה, הגעתי למסקנה שיש מקום לפטור את התובעת, הן מתשלום יתרת האגרה והן מתשלום הוצאות לנתבעות. אני לוקח בחשבון שהתובעת הסכימה להליך מקוצר, מבלי לעמוד על שמיעת הוכחות, דבר שהביא הן לחסכון בזמן והן לחסכון בהוצאות. מעבר לכך אני לוקח בחשבון, שהתובעת בגיל מתקדם יחסית, סובלת מבעיות רפואיות רבות, כאשר נגרם לה נזק גוף של ממש כתוצאה מהתאונה, ויש מקום להקל עליה. כמו כן אני לוקח בחשבון שלא מדובר בתביעת סרק אלא בתביעה שהוגשה בעקבות תאונה ממשית שהתרחשה, הגם שנקבע שאין אחריות מצד העיריה.

11.לפיכך אני פוטר את התובעת מתשלום יתרת האגרה (ולמען הסר ספק אני גם פוטר את הנתבעות מתשלום יתרת האגרה). כמו כן אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013

צביה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: