אטד נ' כראם ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה התובעת, עורכת דין במקצועה, להורות ללשכת עורכי הדין או למי מבין נציגיה, ליתן חוות דעת בעניין שכר טרחה לו היא זכאית בנסיבות תיק זה,זאת מכוח סעיף 89 לחוק לשכת עורכי הדין -התשכ"א-1961.

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי הבקשה מוקדמת מידי ואין להיעתר לה שעה שהתובעת עדיין לא עשתה דבר כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל עליה באשר לעבודות שבוצעו על ידה בתיקים הנטענים. עוד טענו הנתבעים כי בנסיבות יש לפסוק שכר טרחה לפי מה שסוכם בינם לבין התובעת, ואין לפסקו על בסיס שכר ראוי.

הנתבעים טענו כי רק אם וככל שבית המשפט יקבע שלא הוכח קיומו של סיכום בין הצדדים לעניין גובה שכר הטרחה, רק אז יהיה בסיס לברר באמצעות גורם ניטראלי ועצמאי מהו שכר הטרחה הראוי בנסיבות.

הכרעה:

2.לאחר עיון בטענות הצדדים,שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל.

סעיף 89 קובע:

חוות "הלשכה תחוה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית."

ע"פ סעיף זה מוסמכת הלשכה ליתן חוות דעת בשאלות שכ"ט עו"ד,ככל שהיא מתבקשת לעשות כן,ע"י ביה"מ או גוף אחר בעל סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית.

לנוכח מומחיותה של הלשכה בנושא שכר-טרחתם של עורכי-דין, יש לעודד פנייה אליה בשאלה בדבר שכר הטרחה הראוי. אנני סבורה, כדעת הנתבעים, כי על בית המשפט לקבוע תחילה כממצא עובדתי שלא הוכח סיכום שכר הטרחה בין התובעת לנתבעים. אין מחלוקת כי לא קיים הסכם שכ"ט בכתב בין הצדדים.ייתכן אמנם כי בסופו של יום, בית המשפט יאמץ את גרסת הנתבעים ויקבע כי על פי סיכום בעל פה, מלוא שכר הטרחה כבר שולם לתובעת. אולם באותה מידה ייתכן שלאחר שמיעת ההוכחות בית המשפט ידחה את גרסת הנתבעים ואין מקום לדחות את המינוי עד לאחר שלב זה. עוד יצויין כי הנתבעים עצמם הציעו בכתב הגנתם, כי חישוב שכר הטרחה יעשה לחילופין על בסיס שכר ראוי לפי נסיבות העניין (ראה סעיף 4 סיפא לכתב ההגנה)

3.גם טענת הנתבעים כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח פעולות שבוצעו על ידה, אין בה כדי להביא לדחיית הבקשה. אכן, כתב התביעה בנוסחו המקורי מעורר קשיים ואינו מפרט את הפעולות שבוצעו בכל תיק ותיק. עם זאת, על פי החלטת כב' השופטת אריאלי מיום 7.11.12 ניתנה לתובעת הרשות לעיין ולצלם את כל תיקי בית המשפט המפורטים בבקשתה. ברי כי התובעת תצטרך להפנות ללשכה מסמכים מתוך התיקים המעידים על פעילותה דווקא וללא אסמכתא לפעילותה לא יוצע ע"י הלשכה שכר ראוי לגבי אותו תיק.

4.זאת ועוד,אכן, תוכן השירותים שבוצעו על ידי התובעת נתון במחלוקת ומוכחש על ידי הנתבעים. עם זאת אדגיש שבסופו של דבר, ההכרעה האם ובאיזו מידה לאמץ את חוות-דעתה של הלשכה, נתונה באופן בלעדי לשיקול-דעתו של בית המשפט ואין המדובר במינוי בורר. בית המשפט רשאי לאמץ את חוות הדעת במלואה, או חלקים ממנה, בהתאם לנתונים שיוצגו בפניו ויוכחו במהלך המשפט (ראה רע"א 8288/06 עו"ד אליעזר ברק נ' שמואל בראונשטיין, השווה גם עם ת"א (חי') 17902/05 גורי את שפרבר, משרד עו"ד נ' וקנין יצחק).

לאור האמור, סבורתני כי בית המשפט יוכל להסתייע במומחיות נציגי לשכת עורכי הדין בסוגיה שבנידון ומן הראוי כי הדבר ייעשה עוד בטרם ייקבע התיק להוכחות.

5.לאור האמור,אני מורה ללשכת עורכי הדין מחוז נצרת למסור לבית המשפט הודעה תוך 15 יום בדבר זהות המומחה מטעמה אשר חוות יתן דעתו באשר לשכר הטרחה הראוי ביחס לפעולות הנטענות ע"י התובעת אשר לגביהן תעביר אסמכתאות.

לאחר קבלת הודעת לשכת עו"ד,תישלח החלטה למומחה (עו"ד מטעם הלשכה) והצדדים יידרשו להעביר אליו מסמכים מטעמם.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו ללשכת עו"ד בנצרת (בדואר רשום ובפקס) וכן לצדדים.

לתזכורת פנימית לעוד 20 יום.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: