אחריות תופס מקרקעין לשרפת חלקה שכנה עקב אי נקיטת אמצעים למניעת התפשטות האש

התובענה

1.         התובע היה במועדים הרלוונטיים לתובענה חקלאי, אשר החזיק בחלקות של משק חקלאי במושב עזריאל, ובכלל זה בחלקה ב' של משק 44 (להלן: "חלקת התובע"), בשטח של כ-12 דונם, המצויה בסמוך לגבולות שטח המשבצת של הנתבע 1 (להלן גם: "מושב פורת" או "המושב").

2.         ביום 27.5.01 פרצה שריפה (להלן: "השריפה") אשר התפשטה והגיעה לחלקת התובע. על פי הנטען חלקתו של התובע לא היתה מעובדת באותו מועד בשל שנת שמיטה, אך השריפה גרמה לנזקים לציוד חקלאי שהיה בחלקה ולאובדן הכנסות בשנים שלאחר מכן כתוצאה מהנזק לציוד שלא הוטב במועד.

3.         לטענת התובע מקור השריפה בהבערת פסולת שנערכה במקרקעין סמוכים, בלתי מעובדים, שטח ציבורי המצוי בתחומו של מושב פורת, בו נעשה שימוש על ידי חקלאים ממושב פורת לצורך השלכתה ושריפתה של פסולת חקלאית, ומשכך אחראי המושב לנזקי השריפה.

4.         הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את מושב פורת, במועדים הרלוונטיים בבטוח אחריות, ואם תמצא אחריות של המושב לנזקי השריפה כי אז יחובו הנתבעים 1 ו-2, יחד ולחוד, בהטבתו של כל נזק שנגרם לתובע כתוצאה הימנה.

הפלוגתאות שבמחלוקת

5.         הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת קיומה של אחריות של המושב כלפי התובע לנזקי השריפה. בכלל זה נטען על ידי הנתבעים כי:

5.1        לא הוכח מקור השריפה וממילא לא הוכחה הזיקה העובדתית הנטענת בין המושב לבין השריפה.

5.2        בין שהוכח מקור האש ובין אם לאו, המושב לא התרשל במאום, ואפילו פרצה האש מהמקום הנטען אין המושב חב בגין מעשה מכוון של אחרים אשר הבעירו פסולת במקום.

5.3        לחלופין ובנוסף נקבע כי לתובע אשם תורם מכריע להגעתה של האש לחלקתו ולהתפשטות השריפה בה.

6.         עוד חלוקים הצדדים באשר לפרטי הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהשריפה וכתוצאה מכך לעניין סכום הפיצוי הנדרש על מנת להשיב מצב לקדמותו.

מקור האש - ממצאים שבעובדה

מקור האש - הראיות מטעם התובע

7.         מטעם התובע העידו התובע בעצמו, מר אמנון בטיה (להלן: "בטיה"), המחזיק בחלקה הסמוכה לחלקתו של התובע, ומזכיר מושב פורת בחלק מהמועדים הרלוונטיים.

8.         התובע הגיע למקום לאחר שבטיה טלפן אליו מהשטח והודיעו אודות השריפה. במועד הגעתו של התובע לשטח מכבי האש כבר היו במקום והאש כבר אחזה בחלקתו. לכתב תביעתו של התובע צורפו הודעות שניתנו על ידו במשטרה, בעקבות תלונה שהוגשה על ידו ביום הארוע, וכן דו"חות שהוצאו על ידי מכבי אש אשר חקרו את המקרה. עוד הציג התובע תמונות שצולמו על ידו, על פי הנטען בתצהירו, ביום 31.5.01 (ארבעה ימים לאחר השריפה), והעתקי פניות להטבת נזקו, שהפנה למושב פורת ולאחר מכן במישרין לנתבעת 2, החל מיום 29.5.01, יומיים לאחר ארוע השריפה.

9.         בטיה היה עד ראיה להתפשטות האש, וביום 5.6.01 ניתנה על ידו הודעה במשטרה, אשר העתקה צורף לתצהיר עדותו הראשית. תצהיר העדות נערך, על פי האמור בו, בהתאם לזכרונו של בטיה, לאחר רענונו באמצעות נוסח הודעתו.

            על פי האמור בתצהיר עדותו הראשית של בטיה: ביום השריפה עבדו בחממות של בטיה עובדים זרים (להלן: "הפועלים"), אשר הודיעו לבטיה על פרוץ השריפה. הנ"ל נסע מיד למקום (מביתו הנמצא במרחק של כקילומטר מחלקתו), והגיע לשם לאחר מספר דקות, בסמוך לשעה 17:30. באותה עת היתה האש בתחום שטח מושב פורת כשהיא מתפשטת במהירות לכוון החממות של בטיה וחלקתו של התובע הסמוכה להן. העד הזעיק את מכבי האש שהגיעו תוך זמן קצר. בסופו של דבר הגיעו למקום שמונה כבאיות ושני מטוסים קלים שכיבו את השריפה. בתצהירו הבהיר בטיה כי כשהגיע למקום השריפה כבר היתה בעיצומה, אך אין לו ספק כי מקור האש בשטח המזבלה של מושב פורת, משום: שכך נאמר לו על ידי הפועלים; את האש ראה כשהיא מתקדמת מכוון שטחי מושב פורת,  משטח המזבלה שליד הבאר, בטרם הגיע לגבול חלקתו ולחלקת התובע; הכל שעה שאותו אזור שימש חקלאים לצורך הבערתה של פסולת, בעיקר פסולת חקלאית, וגם קודם ליום הארוע היה קיים שטח אש שרוף מאזור המזבלה לכוון החלקות של מושב עזריאל. שטחי מושב פורת הנזכרים לעיל היו באותה עת שטחים לא מעובדים עם קוצים ועשבים שוטים ויבשים.

10.        בחקירתו הנגדית של בטיה הוסיף והבהיר העד:

10.1     כי האש התקדמה מצפון, מכוון אזור הבאר בתחומי מושב פורת (הנראית בתמונה ת/1), דרומה, לעבר החלקות שלו ושל התובע (הנמצאת ממערב לחלקתו של העד); העד סימן על גבי תצלום האויר נ/1, במרקר ורוד, את מקום האש שראה וכוון התפשטותה, תוך שהוא מציין כי הלהבות היו גבוהות וכי האש התקדמה במהירות. האש התקדמה דרומה והתפשטה גם לכוון מערב;