אחריות גורר לנזק שנגרם לרכב שנגנב בעת הגרירה

בפני תובענה בסדר דין מהיר ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין.

רקע כללי שאינו שנוי במחלוקת -

1. התובעת, מאסטר ש.י.ר בע"מ, הינה חברה העוסקת במתן שירותי דרך, חילוץ וגרירה (להלן: " מאסטר ש.י.ר").
2. הנתבע, מרדכי כהן, היה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה בעל עסק למתן שירותי גרירה (להלן: " כהן").
3. אין חולק, כי בין לקוחות מאסטר ש.י.ר נמנית חברת השכרות רכב שלמה (1978) בע"מ (להלן: " שלמה"), וכי שתיהן מהוות חברות קשורות.
4. ביום 20.11.04 כהן הוזמן על ידי מאסטר ש.י.ר לבצע גרירה של רכב שבבעלות שלמה (להלן: " הרכב"). בעת שהרכב היה בחזקת כהן, ובמהלך ביצוע הגרירה, הרכב נגנב, ונמצא ביום 1.12.04 לאחר מעורבות בתאונת דרכים, שנזקיה הוערכו על ידי שמאי מטעם מאסטר ש.י.ר, מר אבנר בהיר (להלן: " השמאי") בסכום של 52,534 ש"ח, נכון ליום 3/12/2004.

טענות הצדדים -

טענות מאסטר ש.י.ר -

5.  מבחינה חוזית- מאסטר ש.י.ר טוענת כי שירותי החילוץ והגרירה שקיבלה מכהן, בוצעו בהתאם להסכם מחודש ינואר 2003 (להלן: " ההסכם"). לטענתה, על פי הוראות ההסכם, חייב כהן לפצותה בגין כל נזק שנגרם עקב ותוך כדי שירותי הגרירה, וכי עליו לפצותה במידה והוא יפר את הנוהלים בכל הנוגע לביצוע עבודות הגרירה.
6. מבחינה נזיקית - לטענת מאסטר ש.י.ר, ביום האירוע, כהן השאיר את הרכב פתוח ומונע, כשמפתחות הרכב במתג ההתנעה, ללא השגחה או שליטה, כשאינו נמצא בסמוך לרכב ובקשר עין עימו - ובכך התרשל ואיפשר את גניבת הרכב.
7. באשר לגובה הנזק- מאסטר ש.י.ר טוענת כי שלמה חייבה אותה בסכום של 65,816 ש"ח בגין הנזקים עקב הגניבה, אם כי היא העמידה את סכום התביעה על סך של 50,000 ש"ח.

טענות כהן -

8. מבחינה חוזית- כהן טוען כי חתימתו על ההסכם מזויפת, וכי הוא מעולם לא חתם עליו.
9. באשר לטענה הנזיקית- כהן טוען כי לא התרשל, כי פעל בהתאם לנוהלים המקובלים וכי בדרך כלל המפתח של הרכב הנגרר נשאר במתג ההפעלה עד שהוא ניגש לרכב הגורר ומתחיל את פעולת העמסת הרכב על גבי הגורר. לטענתו, הגניבה התרחשה תוך פחות מכ- 45-30 שניות, שלאחריהן אמורה להיכנס לפעולה מערכת המיגון של הרכב ולמנוע התנעה.
10. כהן טוען לאחריות גם מצד מאסטר ש.י.ר, אשר באה לידי ביטוי בכך שהיא אילצה אותו לגרור את הרכב מתוך שטח ציבורי שאינו סגור, במקום מתוך המגרש המסודר והמגודר של שלמה, דבר אשר הקל על הגניבה ואיפשר אותה.
11. לגבי הנזק- מכחיש כהן את גובה הנזק ואת העובדה שמאסטר ש.י.ר אכן שילמה לשלמה את העלויות הכרוכות בגניבה. לטענתו, השמאי עובד באופן שוטף ורציף עם מאסטר ש.י.ר ו/או עם שלמה, ולכן חוות דעתו לגבי הרכב אינה אובייקטיבית, אלא "מנופחת". עוד טוען כהן, כי לא הוכח שאכן מאסטר ש.י.ר שילמה כספים לשלמה, ואף אם כן שילמה כספים כאמור - היה זה ללא התנגדות מצדה של מאסטר ש.י.ר ובניגוד לחובתה להקטין את נזקיה.
12. בנוסף, כהן טוען, כי מאסטר ש.י.ר קיזזה סכומים ממשכורתו בין החודשים ספטמבר עד נובמבר 2004, שלא כדין, וכי קיזוז זה גרם לסגירת העסק בבעלותו. בגין סכומים אלו הגיש כהן תביעה כספית כנגד מאסטר ש.י.ר, אשר התקבלה ביום 12.9.06, בעקבות הסכם פשרה בין הצדדים לפיו מאסטר ש.י.ר תשלם לכהן כמעט את כל הסכום הנתבע.

דיון - 

13. לתיק ביהמ"ש הוגשו מטעם מאסטר ש.י.ר. חוות דעת השמאי (מוצג ת/1), תמונות (מוצג ת/2), תצהיר של חשב כללי במאסטר ש.י.ר, מר עופר גל (להלן: " גל", מוצג ת/3), תצהיר של קצין רכב, בטיחות ומכונאות במאסטר ש.י.ר, מר זאב עציוני (להלן: " עציוני", מוצג ת/4), תצהיר מנהל מקצועי בתחום הגרירה אצל מאסטר ש.י.ר, מר שמעון גומעה (להלן: " גומעה", מוצג ת/5), וכן מסמכים שונים (מוצג ת/6). מטעם כהן הוגש תצהיר עדותו הראשית (מוצג נ/1).