אחלאם נ' דיאב

פסק דין

בפני תביעה לתשלום נזקי גוף.

לטענת התובעת, ביום 26/7/10 סעדה את ליבה בחברת בני משפחתה במסעדה המצויה בבעלות הנתבע, מסעדת "איל חיר" בעיר טמרה. לטענת התובעת, כאשר ביקשה לצאת מן המסעדה, החליקה על כתם שמן שהיה על רצפת המסעדה, נפלה ונחבלה בראשה, בירך שמאל ובגב התחתון.

לטענת התובעת היא הובהלה אל בית החולים רמב"ם ושם טופלה ושוחררה עוד באותו היום.

לטענת התובעת, בשל פגיעתה היא נאלצה לעבור סדרת טיפולי פזיותרפיה, נאלצה להיעדר מעבודתה ונזקקה לעזרת צד ג' בביתה.

התובעת טענה כי על הנתבע חלה חובת זהירות מושגית ומשהפר הנתבע את חובת הזהירות הקונקרטית כלפיה, הרי הוא חב בנזקיה כפי שהללו יוערכו בידי בית המשפט ומכאן תביעתה.

הנתבע הכחיש את עצם קרות האירוע כפי שתואר בכתב התביעה וטען כי נזקיה של התובעת לא נגרמו כתוצאה מן התאונה הנטענת. לחלופין טען הנתבע, כי פגיעת התובעת היתה קלה והתובעת אף לא נזקקה להמשך טיפול ומעקב רפואי בגינה. הנתבע טען כי המסעדה מתוחזקת ומנוקה באופן שוטף ועל כן לא הופרה כלל חובה הזהירות הקונקרטית באשר לתובעת.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את עדותה של התובעת בפני ושקלתי טענותיהם של הצדדים, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ב, 29 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: