אחינועם נ' בתי המשפט/לשכות ההוצאה לפועל(פורמלי)

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין (להלן: "הבקשה"), אשר הגיש התובע (להלן: "המבקש"), ביחס לפסק הדין שניתן בתיק זה ביום 4.3.13 במסגרתו הוריתי על דחיית התביעה בהעדר התייצבות המבקש לדיון אשר נקבע לאותו היום.

טענות הצדדים:

לטענת המבקש, ביום הדיון הוא נפל למשכב ולכן לא עלה בידו להודיע על כך לבית המשפט בהעדרה של מכונת פקסימיליה בביתו. המבקש מצרף לבקשתו אישור רפואי אודות "מיגרנה" לתקופה שמיום 3.3.13 ועד ליום 6.3.13.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה בנסיבות לא נפל כל פגם בפסק הדין. לטענתה המבקש לא צרף תצהיר כנדרש ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות הבקשה. לטענתה לא עלה בידי המבקש להוכיח כי סיכויי תביעתו טובים. לטענתה המבקש מנצל לרעה את ההליך המשפטי ואת זכותו לקבל את יומו בבית המשפט.

דיון:

עסקינן בפסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקש לדיון שנקבע מיום 4.3.13, על אף שהודעה על מועד הדיון נמסרה לו כדין.

הלכה היא, כי כאשר פסק הדין אינו פגום, נתונה לבית המשפט סמכות לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול דעתו. במצב דברים זה, יציב בית המשפט שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של המבקש והשני - סיכויי הצלחתו כי הגנתו תתקבל, כאשר בחינת סיכויי ההצלחה חשובה יותר לצורך ההכרעה בבקשה.

ראה בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395;

ע"א 5000/92 בן- ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830

כבוד השופט י. זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 738.

כבוד השופט א. גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 371.

כאמור לעיל, לטענת המבקש, מאחר והוא נפל למשכב ביום הדיון לא התאפשר לו להודיע על כך לבית המשפט בהעדר מכשיר פקסימיליה בביתו. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, איני סבורה כי המגבלה הרפואית המצוינת על גבי אישור המחלה יש בה בכדי למנוע ממנו לשלוח הודעה לבית המשפט, כל זאת בידיעה כי אי התייצבותו לדיון שהודעה על קיומו נמסרה לו זמן רב עובר לדיון תשחית זמן שיפוטי יקר לריק ותגרום להוצאות מיותרות למשיבה אשר התכוננה התייצבה לדיון לשווא, בצוותא עם עדים מטעמה.

זאת ועוד, נראה כי המבקש עשה ככל אשר על ידו על מנת שלא להתייצב לדיון. המבקש השמיט בבקשתו את העובדה כי ביום 3.3.13, יום לפני מועד הדיון, נדחתה בקשתו אשר הוגשה על ידו באמצעות הפקס באותו היום, לדחיית מועד הדיון בגין כוונתו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי. לא מן המיותר לציין כי במסגרת בקשה זו לא ציין המבקש דבר באשר למגבלה רפואית כלשהיא שתמנע ממנו להתייצב לדיון. העובדה כי התאפשר למבקש לשלוח בקשה זו לבית המשפט ביום 3.3.13 אינה עולה בקנה אחד עם האישור הרפואי שהציג, לפיו חלה החל מיום 3.3.13 ועם טענתו לפיה הוא נפל למשכב ולא יכול היה לצאת מביתו על מנת לשלוח הודעה באמצעות הפקס אל בית המשפט.

התנהלותו זו של ב"כ המבקש אינה ראויה וכאמור יש בה להצביע על זלזול מצדו בהחלטות בית המשפט וראה הדברים האמורים ברע"א 6905/11 גולדנברג נ. רובנר (ניתן ביום 31/12/12) מפי כבוד השופטת נאור, שם נקבע כי הכל חייבים בכיבוד זמנו של בית המשפט ואכן על אף שסדרי הדין אינם מיטת סדום, אף אין הם הפקר. ראה אף הדברים האמורים ברע"א 1957/12 חלה נ. כהן ואח' (ניתן ביום 22/5/12).

אשר על כן ונוכח האמור לעיל, טענות המבקש בעניין זה נדחית.

יחד עם זאת, כמצוין לעיל, נקבע כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית.

באשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (ואפילו יזכה בבקשה) אלא אם הוכחה התנהגות רשלנית העולה לכדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי וגילוי יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

ראה בע"א 625/68 מפעל הבנייה של הקיבוץ המאוחד ושות' (עבודות חוץ), שותפות רשומה נ. החברה הדרומית בע"מ, פד"י כ"ג (2) 721.

בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה יש לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד אחד היא מידתית בנסיבות העניין, שמא ראוי להפעיל סנקציה אחרת פחותה בחומרתה, כגון השתת הוצאות.