אחימן ואח' נ' בן שטרית

פסק דין

1.לפני תביעה כספית, חוזית ונזיקית על סך 22,509 ₪ בגין הפרות נטענות של הנתבע את התחייבויותיו בהתאם להסכם שכירות בלתי מוגנת של דירת מגורים בת שלושה חדרים מטבח ושירותים הנמצאת ברחוב שדרות בן צבי 17 בירושלים (להלן:"המושכר") שנכרת בין הצדדים ביום 7/10/11 (להלן: "הסכם השכירות"). בהתאם להסכם השכירות שכרו התובעים את המושכר לתקופה שמיום 11/10/11 ועד ליום 10/10/12 (להלן: "תקופת השכירות"). דמי השכירות החודשיים עמדו על סך 3,600 ₪ לחודש. להבטחת תשלום דמי השכירות וההוצאות השוטפות נמסרו לנתבע שיקים מעותדים עבור כל תקופת השכירות וכן, שיקים לביטחון. כמו כן, דמי השכירות עבור החודש הראשון והאחרון של תקופת השכירות מראש עם תחילת קיום ההסכם.

2.לטענת התובעים, מיד בתחילת תקופת השכירות נתגלו במושכר תופעות חמורות של עובש שמקורו בכשלי איטום מהותיים שגרמו לריחות רעים ולנפילה של חלקי טיח ובטון מעל לראשיהם. במשך תקופת החורף הפכה הדירה בחלק מן הזמן לבתי ראוייה למגורים. לחדרי המגורים חדרו מים בכמות שהצריכה הצבת דליים מעל לשידות הספרים ופינוי בגדים שניזוקו מן הרטיבות לכביסה וייבוש. לפיכך, נאלצו התובעים לאתר מגורים חלופיים זמניים אצל חברים וקרובי משפחה.

3.בנוסף נטען בכתב התביעה, כי דוד חימום המים שקיים בדירה הותקן בניגוד לכללי הבטיחות המינימאליים הנדרשים בחוק, היינו, ללא מד חום באופן המסכן את המשתמשים בו. פניות התובעים לנתבע כי יתקן הליקויים הנ"ל זכו לסירוב אלים מטעם הנתבע. לאחר מכן, דוד המים החשמלי בחדר הרחצה התפוצץ וכמות גדולה של מים רותחים פרצו מהצינור ורק בנס לא אירע אסון. רק לאחר הפיצוץ נאות הנתבע להתקין מד חום לדוד ואולם, אף לאחר מכן, הדוד התקלקל והתובעים נאלצו להזמין איש מקצוע מטעמם לצורך תיקונו ונשאו בעלותו בסך 450 ₪.

4.כמו כן, התובעים טוענים, כי בניגוד להתחייבותו בהסכם, הודיע הנתבע לתובעים בחודש מאי 2011 כי עליהם לעזוב את המושכר בתוך חודשיים ימים לפני תום תקופת השכירות. התובעים נאלצו להסכים לפינוי המושכר. לטענת התובעים, במועד הפינוי, נוכח היעדר שיתוף פעולה מצד הנתבע, לא עלה בידם להגיע עימו לגמר חשבון. לשיטתם, על הנתבע להשיבם סך של 7,200 ₪ בגין דמי שכירות ששולמו ביתר בגין שיקים עתידיים שנמסרו לידיו. כמו כן, סך של 94 ₪ בגין עלות ביטול השיקים עקב סירובו של הנתבע להגיע עימם להסדר הוגן ללא צורך בביטולם. כמו כן, על הנתבע להשיב לתובעים סך של 340 ₪ בגין תשלומי מים ששולמו מראש וכן, סך של 450 ₪ בגין תיקון הדוד. כמו כן, התובעים דורשים פיצוי בגין החזרים חלקיים בהשקעתם במושכר ונזקים שנגרמו לרכושם כתוצאה מהעובש בסך כ- 6,426 ₪ ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪ וכן, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

5.ביום 5/8/12 הגיש הנתבע כתב הגנתו. לטענתו, הסכם השכירות עם התובעים נערך בכפוף להערותיה והסכמתה של אם התובעת 1 שהינה בעלת השכלה משפטית. כמו כן, לטענתו, ההסכם נחתם רק אחר שעמד בכל הדרישות מצד אם התובעת 1 ולאחר שהמושכר נמצא מתאים לדרישות התובעים. באשר לדוד החשמל לטענת הנתבע הוא הזמין איש מקצוע לצורך תיקון מד החוב ואולם, בשל עיסוקיהם של התובעים לא עלה בידי איש המקצוע להיכנס למושכר לצורך תיקון הדוד. לטענת הנתבע, פיצוץ צינור המים החמים נבע משימוש לקוי של התובעים בדוד. באשר להודעת ביטול ההסכם טוען הנתבע, כי החליט לבטל את הסכם השכירות רק לאחר הפרות חוזרות ונשנות מטעם התובעים בכך שלא דאגו להעביר את חשבון הארנונה בעירייה על שמם. לאחר דין ודברים בין הצדדים במעורבות שכן הדר בדירה סמוכה, בשם יעקב בועזיז, הוחלט בסופו של יום לאפשר לתובעים לסיים את תקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות. דא עקא, כי ביום 8/7/12 שלחה התובעת 1 לנתבע הודעת דואר אלקטרוני ממנה עולה, כי התובעים מעוניינים לעזוב המושכר בתוך שבוע ימים. למרות שההתראה הייתה קצר והיסבה לנתבע נזק הוסכם בין הצדדים על פינוי הדירה ביום 21/7/12. כמו כן, טוען הנתבע, כי עקב עזיבתם של התובעים בטרם עת נגרמו לו נזקים שהינו מעריכם בכ-13,682 ₪.

6.ביום 5/11/12 הגישו התובעים כתב תשובה בו הינם מכחישים את טענותיו.

7.בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים ביום 13/11/12 שבו הצדדים על טענותיהם. לאחר שהצדדים נשמעו, נערך במהלך הדיון "גמר חשבון" בין הצדדים באשר לטענות התובעים ברכיב חובות השבת הכספים ששולמו ביתר. הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה, לסילוק רכיב זה ישלם הנתבע לתובעים סך של 4,800 ₪ וכן, הוצע על ידי בית משפט, כי יינתן לו שיקול דעת באשר לרכיב עוגמת הנפש ובשאלת הוצאות ההליך שהינם, מימלא, רכיבים הנתונים לשיקול דעתו. התובעים קיבלו את ההצעה, דא עקא, כי הדיון נדחה להשלמת טיעונים, זאת, לאחר שהנתבע ביקש להעמיד לעצמו עורך דין, בעטייה של התערבות אם התובעת 1, במהלך הדיון שכאמור לעיל, הינה בעלת השכלה משפטית. בית המשפט נעתר לבקשה ודחה מועד הדיון לצורך השלמת טיעונים. הצדדים לא השכילו להגיע לפשרה אף לאחר מועד הדיון על בסיס המתווה שהוצע.

8.בדיון מיום 7/2/13 שהתקיים במעמד הנתבע עצמו ובהיעדר התובעים הודה הנתבע, כי עליו להשיב לתובעים סך של 4,520 ₪ בהתאם לפירוט שהגיש לבית המשפט. התובעים לא התייצבו למועד זה, זאת, הגם וזומנו כדין. בהודעה מאוחרת שהוגשה מטעם התובעים בהתאם להחלטת בית המשפט הטעימו התובעים את אי התייצבותם בטעות שנפלה תחת ידה של עורכת הדין ששכרו בהבנת החלטת בית המשפט. אין בליבי ספק, כי התובעים לא זנחו את תביעתם ועל כן, הנני מקבל טענתם, כי נוכח שגגה לא התייצבו. בנסיבות אלה, סבורני, כי יש לרפא הפגם באמצעות הטלת הוצאות הישיבה בסך 350 ₪.

9.ביום 17/2/13 הגישו התובעים סיכום טענותיהם בכתב. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, עדויות הצדדים וסיכום טענותיהם לטעמי, לא עלה בידי התובעים להוכיח את יתר הנזקים הנטענים על ידם כדבעי. התובעים לא צירפו אסמכתאות באשר להוצאות או הנזקים הנטענים על ידם. לא מצאתי בתמונות שהוגשו לבית המשפט ראיות מספיקות לצורך ביסוס טענותיהם. מעיון בתמונות לא מצאתי, כי ניתן לבסס ממצא עובדתי, כי המושכר לא היה ראוי למגורים. כך לא ברור די הצורך האם המושכר לא היה ראוי למגורים באופן חלקי או מלא ולאיזו תקופה. לא ברור מועדי צילום התמונות. כמו כן, לא ניתנה תשובה מספקת לתמיהה כיצד זה, בנסיבות אלה, בחרו התובעים להמשיך ולגור במושכר עד תקופת הקיץ. באשר לדוד החשמל לא מצאתי לאשר עלות התיקון הנטען, הן משום שלא הומצאה חשבונית אודות הוצאה זו וכן, משום שלא ברור האם הליקוי בדוד נגרם כתוצאה ממוצר פגום או שמא משימוש לא סביר. כמו כן, נוכח תנאי ההסכם אין בידי לקבל טענת התובעים בדבר אילוצם להסכים לפינוי המושכר וכן, לא מצאתי בנסיבות שבאו לפני משום נסיבות חריגות המצדיקות פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

10.לאחר שעיינתי בחישובי הצדדים ובסיכומי הטענות של הצדדים נחה דעתי, כי על הנתבע לשלם לתובעים סך של 4,986 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 22/7/12 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, על הנתבע להשיב לתובעים את השיקים המצויים בידיו לאלתר ולא יאוחר מ-30 יום מהיום.

כמו כן, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 350 ₪ בגין הוצאות משפט.

סכומים אלה ישולמו לתובעים תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: