אחים כאלדי חברה ואח' נ' חברות רשם החברות ואח'

החלטה

בפני בקשה של מחצבות כנרת שעל פי טענתה היא נושה בחברה בגין חומרים שסיפקה לחברה באמצעות הנאמן, סכום של 454,645 ₪. מהבקשה עולה כי סך כל ההזמנות שבוצעו בתקופת ההקפאה עמדו על 1,205,350 ₪, מזה שילמה המשיבה למבקשת סך כל 896,642 ₪.

בבקשה שבפני מבקשת המבקשת להורות לחברה לשלם באמצעות הנאמן, את החוב הנ"ל, שמקורו בהתקשרות בין הצדדים שלאחר צו ההקפאה שניתן ביום 30/8/08, ולחילופין, מבקשת המבקשת לאשר לה הגשת תביעה כספית כנגד הנאמן באופן אישי לביהמ"ש המוסמך, דהיינו ביהמ"ש השלום במחוז הצפון.

בתגובה שהגיש הנאמן הוא חלק על גובה החוב, יחד עם זאת בדיון בפני שני הצדדים הצהירו כי לא זאת המחלוקת העיקרית וכי ההפרשים ביניהם לעניין גובה סכום החוב הם הפרשים קטנים שבמו"מ יוכלו לגשר עליהם.

המחלוקת העיקרית היא בכך שהנאמן הזמין מהמבקשת בתקופת ההקפאה חומרים וסחורות שונות על מנת להשלים ביצוע פרוייקטים בהם החלה החברה לפני תקופת ההקפאה תוך התחייבות כי התמורה תשולם בשוטף + 75 ימים או בשוטף + 90 יום.

הנאמן איננו חולק על התחייבותו זו, אולם טוען ומסביר כי אי העמידה שלו בביצוע התשלומים נובע מכך שרכבת ישראל שעבורה מבצעת החברה את הפרוייקט הגדול ביותר ואשר לטענתו בגין פרויקט זה יגיעו לחברה כספים שיספיקו לסילוק כל חובות תקופת ההקפאה, החלה מערימה קשיים בשחרור כספים ומכאן הקושי של הנאמן לעמוד בהתחייבויותיו.

במאמר מוסגר אציין כי המבקשת איננה הנושה היחידה בתקופת ההקפאה, שלה טענות בעניין אי תשלום הסכומים המגיעים לה, כאשר ההסבר בפי הנאמן הוא אותו הסבר עם עניין הרכבת.

צודק עו"ד נבון כי בתקופת ההקפאה החברה אמורה להתנהל בתזרים חיובי, מה עוד והדבר צוין במפורש בהחלטתו של כב' השופט עיילבוני לפיה ניתן צו ההקפאה.

ההסבר של הנאמן לפער בין התקבולים בתקופת ההקפאה לבין הסכומים שהוא אמור לשלם הינו כי בעבר בעת שהוא ביצע את ההזמנות אצל המבקשת, תשלום הכספים מרכבת ישראל בוצע כסדרו ואילו בשלב מאוחר יותר התעוררו מחלוקות וכספים חדלו להיות משולמים לחברה.

אין ספק כי הנאמן שמהווה לכל הדעות זרועו הארוכה של ביהמ"ש, חייב בחובת גילוי נאות לכל ספק איתו הוא מתקשר, זאת בנוסף לכך שהתקשרויות, במיוחד כאלה שאין להן כיסוי במזומן בקופת הנאמנות, צריכות היו לקבל את אישור ביהמ"ש, כאשר היה צורך ליידע את הספק על מקורות התשלום הצפויים ועל כך שבקופה נכון לאותה התקשרות אין די כסף לשלם את הכספים.

אין בפני רשימה של כלל הכספים שנתקבלו אצל הנאמן בתקופת ההקפאה, ואת הפירוט עבור מה הם שולמו, ואת אופן חלוקתם ע"י הנאמן, את זאת יעשה הנאמן בדו"ח הקרוב שעליו להגיש לביהמ"ש תוך העברת העתקים מאותו דו"ח לכל אחד מנושי החברה בתקופת ההקפאה.

כבר במסגרת החלטה זו אני מחייב את הנאמן להגיש דו"ח כזה תוך 20 יום מהיום.

באשר לתובענה שבפני, אינני מוצא לנכון בשלב זה להכריע בטענות המבקשת לעניין התרשלותו של הנאמן, ולעניין מצג השווא לו טוענת המבקשת, משום שנראה עפ"י טיעוני הנאמן בפני כי עד למחצית הראשונה של חודש אוגוסט יהיה ניתן כנראה לשלם, אם לא כל סכום נשייתה של המבקשת כאן, אבל בוודאי את רובו המכריע.

שמעתי מהנאמן שהוא אמור לקבל בימים אלה סך של 70 אלף ₪ מעבודה במגדל, כאשר הוא מייחס את הסכום הזה במלואו למבקשת.

על כן אני מורה כבר כעת כי הסך של 70 אלף ₪ שיתקבלו אצל הנאמן בגין העבודה במגדל יועברו למבקשת ע"ח סכום הנשייה שלה.

במסגרת החלטה קודמת בבקשה למתן הוראות של חברת שורה, הוריתי כבר כי בעניין הסך של 700 אלף ₪ שאמורים להתקבל גם הם בימים אלה מהרכבת, כי הנאמן יגיש לביהמ"ש פירוט של העבודות ומי ביצע אותן עבודות בגינן הסכום הנ"ל משולם וגם הצעתו כיצד לחלק והסכום יחולק רק על פי הוראת ביהמ"ש.

בדיון שהתקיים בעניינה של בקשת שורה ב- 30/5/10, הצהיר הנאמן כי סכום גדול אמור להתקבל מהרכבת בחודש יולי תחילת אוגוסט, על הצהרה זו חזר גם היום, על כן גם ביחס לסכום זה אני מורה לנאמן כבר כעת להביא בפני ביהמ"ש פירוט של הסכומים על פי החלוקה של מי שביצע את העבודה וההצעה שלו כיצד לחלק את הסכומים וגם הסכום שאמור להתקבל עד המחצית הראשונה של חודש אוגוסט הוא יחולק על פי הוראות ביהמ"ש.

העתקים מהפירוט שהנאמן ימציא ביחס לשני הסכומים הנ"ל לביהמ"ש ע"מ לקבל הוראות בקשר לחלוקתם, יועבר על ידו לכל אחד מנושי החברה בתקופת ההקפאה.

ציינתי כבר לעיל כי אין בדעתי, בשלב זה, להכריע בטענות המבקשת לעניין עילת תביעה אישית נגד הנאמן, רק משום שנראה לי כי המבקשת תוכל להגיע לסיפוקה בזמן קצר בהרבה מהזמן שיידרש לצורך הגשת תביעה משפטית רגילה, בכל אופן, אין בהחלטה זו כדי לנעול את הדרך בפני המבקשת. ככל שהיא לא תבוא על סיפוקה ותהיה בדעה כי יש לה עילת תביעה נגד הנאמן באופן אישי.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.