אזרי ואח' נ' פוליקמן

פסק דין

תביעה עפ"י חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), בעקבות דברים שאמר הנתבע

למספר אנשים בקשר לאופן הניהול וטיב השירות שניתן בבית קפה אותו הפעילה התובעת.

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים ועדיהם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. כן הוסכם כי בית המשפט יהיה מוסמך לפסוק כל סכום בין 0 ₪ ל-15,000 ₪.

1.התובעת 1 שכרה החל מיום 6/2/01 שטח במתחם הסיטי סנטר (להלן: "המרכז המסחרי") לצורך הפעלת בית קפה בשם "כצקפה", זאת לאחר שרכשה את הזכויות בבית הקפה מהשוכר הקודם - דני כץ (להלן: "כץ").

2.הנתבע היה מי שניהל את המרכז המסחרי בתקופה הרלוונטית לתביעה.

3.נטען כי כץ קיבל בתקופה בה ניהל את בית הקפה התחייבות מבעליו של המרכז המסחרי) לפיה תינתן לבית הקפה בלעדיות, וכי לא יופעל עסק אחר נוסף מסוג זה.

4. בשנים בהם הפעיל כץ את בית הקפה הוא היה בית הקפה יחיד במרכז המסחרי, וכך היה גם בשנה הראשונה לניהול בית הקפה ע"י התובעת.

5.לאחר זמן מה מונה הנתבע כמנהל המרכז המסחרי וזה הציע לתובעת להפעיל את בית הקפה תחת רשת הקפה "גרג". התובעת סירבה לכך.

6.נטען כי לאחר סירובה של התובעת החל הנתבע להתלונן בפניה על מראה הריהוט בבית הקפה, מחירי המנות, שירות המלצרים וכוי"ב. במקביל אפשר הנתבע לקיוסק שפעל במרכז המסחרי למכור מוצרי מזון זהים לאלו של בית הקפה.

7.התובעת הגישה תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה אשר ימנע מהנתבע ומבעלי המרכז לאפשר מכירת מוצרי מזון זהים לאלה של בית הקפה.

8.בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביום 2/6/05 הוסכם כי התובעת מתחייבת לשפר את תפקוד בית הקפה (ובכלל זה שיפור השירות, איכות המוצרים הנמכרים בו, התפריט והציוד והיקף המכירות). עוד נקבע בהסכם שהתובעת מתחייבת לקבל ייעוץ מגורם מקצועי לצורך שיפור המכירות.

הנתבע ובעלי המרכז המסחרי התחייבו מצידם שלא להתיר הכנסת עסק נוסף של בית קפה למרכז המסחרי עד ליום 5/5/08 (סיום תקופת השכירות של התובעת).

9.נטען כי לאחר הגשת התביעה כאמור לעיל סירב הנתבע להעניק לבית הקפה את השירותים לו הוא זכאי ואף דרש מהתובעת העלאת דמי השכירות. כן נטען כי הנתבע דיבר בגנות בית הקפה בפני עובדי המרכז המסחרי והקהל הרחב, באומרו כי איכות המזון בו ירודה, ניהול המקום כושל, הריהוט לא מתאים, מחירי המנות גבוה ושירות המלצרים רע. עוד נטען כי התנהגותו של הנתבע נועדה למוטט כלכלית את התובעת ולגרום לה לעזוב את המקום.

10. התובעת עזבה את המקום רק כשהסתיימה תקופת השכירות במושכר (5/5/08).

11.במקביל לתביעה זו הגישה התובעת תביעה כספית נוספת נגד בעלי המרכז המסחרי בה נטען לנזק כספי שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות הנתבע ביחס אליה במהלך תקופת השכירות.

12.בתביעה דנן העידו מטעם התובעת שני אנשים להם נטען כי הנתבע אמר דברי לשון הרע בנוגע לבית הקפה ולאופן ניהול התובעת אותו: דני כץ, שהיה בעבר הבעלים של בית הקפה, ומר יוסי מורג (להלן: "מורג").

13.כץ העיד כי באחד הימים בהם סעד בבית הקפה נתקל בנתבע והזמינו להצטרף אליו. הנתבע שאל את כץ מדוע הוא אוכל בבית הקפה הזה שכן האוכל בו מטונף ואינו טרי, רמת השירות נמוכה, מגוון הארוחות מצומצם, הריהוט מיושן, המחירים מופקעים וניהול התובעת את המקום הינו כושל. בנוסף סיפר כץ כי הנתבע אמר לו שהתובעת היא טיפוס נוראי. כץ הוכיח את הנתבע על דבריו מאחר וסבר שהם אינם נכונים, ובעקבות כך עזב הנתבע את המקום. לאחר מכן סיפר כץ לתובעת על ההשמצות אותן אמר לו הנתבע.

בעדותו סיפר כץ כי לדעתו הציוד שהיה בבית הקפה היה טוב וכי התובעת ניהלה את בית הקפה באופן סביר מאוד לאור נתוניו המוגבלים של העסק.

14.העד השני - מורג העיד כי במועד כלשהו נפגש עם הנתבע לצורך בירור בנוגע להשכרת חנות במרכז המסחרי. נטען כי במהלך הפגישה סיפר לו הנתבע, מיוזמתו, כי בית הקפה הינו עסק גרוע עם רמת שירות נמוכה ומנוהל ע"י התובעת באופן כושל, איכות המזון ירודה, והמחירים בו מופקעים. מורג העיד כי מביקוריו בבית הקפה התרשם לטובה, ולכן לא הסכים לדבריו של הנתבע. מיד לאחר הפגישה עם הנתבע סיפר מורג לתובעת על ההשמצות ששמע מהנתבע.