אזרחי ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק דין

1.תובענה זו הוגשה על ידי התובעת הגב' גלית אזרחי ( להלן: " גלית") כנגד החלטת הנתבע , אשר דחה את תביעתה לתשלום גמלת תלויים לנפגע בעבודה, בנימוק כי פגיעתו של המנוח מאור אזרחי ז"ל ( להלן: " המנוח") לא היתה במסגרת עבודתו כשכיר בחברת זיקוקית גרבר בע"מ ( להלן:"זיקוקית") ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המנוח לבין זיקוקית. לפיכך נקבע על ידי הנתבע כי אין התובעת זכאית לתשלום גמלה כאמור.

2.לכן השאלה העומדת אל פתחי בתביעה זו, היא מעמדו של המנוח ביום הפגיעה 28.4.09, האם היה המנוח עובד שכיר של חברת זיקוקית,( הצד השלישי) או עצמאי.

3. עיקר העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת והרלבנטיות להכרעתי זו, כפי שהן עלו מכתבי הטענות, התצהירים והעדויות:

א.המנוח, יליד 1984, בעלה של התובעת ואב לשלושה ילדים, עבד בחברת פלאפון תקשורת 5 שנים טרם פטירתו בתפקיד מנהל מכירות במשרה מלאה ואף מעבר לכך בשעות נוספות רבות. למנוח היה רכב מטעם חברת פלאפון.

ב.המנוח הפעיל זיקוקי דינור מידי פעם. את הכשרתו לשמש כמפעיל זיקוקים רכש במשרד התמ"ת אליהם הופנה על ידי זיקוקית. לאחר הכשרתו קיבל המנוח רישיון להפעלת זיקוקים של משרד התמ"ת.

ג.ביום 28.4.09, הפעיל המנוח זיקוקי דינור באירוע יום העצמאות של המועצה המקומית אור יהודה. ההתקשרות של המועצה היה עם חברת זיקוקית והפעלת הזיקוקים על ידי המנוח היתה מטעם זיקוקית. עלה מהעדויות כי זו היתה השנה השלישית ברציפות בה הפעיל המנוח זיקוקי דינור באירוע יום העצמאות במועצה המקומית אבן יהודה.

ד.ביום 28.4.09 מיד בסיום קרות אירוע הפעלת הזיקוקים התמוטט המנוח בסמוך למאבטח ששהה באותה עת לידו כתוצאה מפגיעת זיקוק. למקום האירוע נקרא רופא הגר בסמיכות, אשר ביצע במנוח ניתוח חירום במקום והמנוח פונה באמבולנס לביה"ח בלינסון.

ה.המנוח אושפז מחוסר הכרה במחלקה לטיפול נמרץ במצב ריאתי קשה וכן חבלת ראש. הכרתו של המנוח חזרה לאחר כמה ימים בצורה מעורפלת, אך הוא סבל מליקויים בתקשורת.

ו.ביום 31.5.09 שוחרר המנוח לשיקום נוירולוגי נשימתי.

המנוח אושפז בבית לוינשטיין ביום 10.6.09 לשיקום אך ביום 18.6.09 נוכח עליית חום הוחזר לבית חולים בילינסון ולאחר סיבוכים עקב זיהום נפטר ביום 2.7.09.

ז.התובעים ( אשת המנוח וילדיו) נותרו ללא מפרנס ועל כן פנו אל הנתבע לקבלת גמלת נפגעי עבודה.

ח.אין חולק כי זיקוקית חתמה פעמיים בשני מועדים על טופס בל/250 ומי שחתם על הטפסים היה המנהל מר משה גרבר.

ט.אין גם חולק כי השיבוץ לאירוע בו נפגע המנוח היה על ידי חברת זיקוקית אשר חתמה על הסכם הפעלת אירוע הזיקוקים עם המועצה והיא זו אשר סיפקה את הזיקוקים למקום האירוע.

זיקוקית לא סיפקה מעבר לזיקוקים את כלי העבודה, כך שהמנוח הביא עימו את כל כלי העבודה וציוד המגן הנדרש על ידי התמ"ת וכן נר הפעלה.

י.עוד עלה מהעדויות שהוגשו כי לא היה כל הסכם כתוב בין המנוח לזיקוקית וכי מעולם לא הוצא למנוח תלוש שכר על ידי זיקוקית, עבור האירועים אותם הפעיל לזיקוקית.

יא.עלה מהעדויות הן של התביעה והן של מנהלי זיקוקית כי המנוח עבד בשלוש השנים האחרונות בהפעלת זיקוקים עבור חברת זיקוקית ,רק יום אחד בשנה, ביום העצמאות.

4.כפי שפירטתי בתחילת פסק הדין המחלוקת נשוא תביעה זו היא האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין המנוח לבין הצד השלישי , חברת זיקוקית והאם החלטת הנתבע כי התובעת אינה זכאית לתשלום גמלת תלויים, ניתנה כדין.

5.התובעים טענו כי לדידם הונחה התשתית העובדתית הנדרשת לקיומם של יחסי עובד ומעביד. התובעים טענו כי גם אם הפעיל המנוח זיקוקים במקרים בודדים עבור הצד השלישי , הוא לא להתנדב לעשות זאת , אלא ביצע את ההפעלה עבור הצד השלישי. התובעים טענו כי המנוח נטל חלק במפעל של הצד השלישי, שכן התמורה על ביצוע הפעלת הזיקוקים נמסרה ושולמה לצד השלישי ולכן לא ניתן לראות במנוח עובד עצמאי. באשר ליתר מבחני המשנה שנקבעו בפסיקה טענו התובעים כי המנוח היה מעין עובד . לטענתם המנוח היה בקשר אישי עם הצד השלישי והיה כפוף לפיקוחו בעת ביצוע העבודה. כמו כן נטען כי הצד השלישי סיפק למנוח את החומרים להפעלת הזיקוקים, כי הצעת המחיר כלפי המועצה כללה התחייבות לביטוחים לצוות התקנה והפעלה של החברה ובנוסף כי הצד השלישי חתם על טופס בל/250 ובכך הכיר באירוע כתאונת עבודה בראייתו.

התובעים טענו כי הגם שלא ברור באיזה אופן הצד השלישי היה אמור לשלם למנוח, ברי כי הצד השלישי היה זה שקבע את שכרו.