אזרזר נ' לוי ואח'

החלטה

1.בית משפט השלום (כב' השופט יחזקאל ברקלי), בפסק דינו מיום ב טבת תשע"א (9.12.10), בת"א 7844/07, הורה על פינוי המערערת (נתבעת בבית משפט קמא ובעלה) מדירת המשיבה (התובעת), בקובעו כי המערערת אינה דיירת מוגנת וכי אין לה זכויות ומעמד של דייר מוגן.

2.בפסק הדין מסביר בית משפט קמא כי הדיירת המוגנת בדירה הינה אמה של המערערת וכי לא התקיימו התנאים בסעיף 20 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, המאפשרים לבן של דייר מוגן להיות דייר מוגן במקומו.

3.בית משפט קבע כי "אין מחלוקת שהנתבעת גרה עם אמה תקופה העולה על 6 חודשים" (פיסקה 15 לפסק הדין). אולם, באשר לתנאי השני של העדר דירה אחרת למגוריה של המערערת, מגיע בית משפט קמא למסקנה כי תנאי זה לא התמלא.

4.בערעור נטען כי קשה להסיק מפסק הדין של בית משפט קמא, האם תנאי זה לא מולא בגלל העובדה שבעבר, בשנות ה-80 הייתה למערערת דירה שנמכרה לפני 26-27 שנים (פיסקה 27 לפסק הדין), או שמא הסיבה היא כי מגוריה של המערערת בבית חמותה עם בעלה אינה נחשבת כדירה אחרת לעניין סעיף 20 הנ"ל (פיסקה 19 ואילך לפסק הדין).

5.יתרה מזו, בפסק הדין יש גם דיון בשאלה מהי הסיבה או המוטיבציה של המערערת לגור בדירה בה גרה אמה, והאם הכוונה היא להתגורר שם או רק לסייע לה במצבה הרפואי הקשה, עקב עיוורונה של אמה (פיסקה 20 לפסק הדין).

6.בהודעת הערעור נטען, בנוסף לכך, כי בית משפט קמא התעלם מבקשת המערערת להעניק לה סעד מן הצדק, ולא הזכיר עניין זה בפסק דינו.

7.לפניי בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק הדין לפינוי, שבו טענת המבקשת היא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ועיכוב הביצוע לא יגרום נזק משמעותי למשיבה או לכל היותר יגרום לה נזק כספי לא כבד, בעוד שדחיית הבקשה תיצור מצב בלתי הפיך מבחינת המבקשת (סעיף 3 לבקשה).

8.בנוסף לכך, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור טובים, ואף זאת נימוק לחיזוק הבקשה לעיכוב ביצוע.

9.בבקשה נאמר כי הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע לבית משפט השלום, אך שם נקבע כי עיכוב הביצוע מותנה בתשלום של 50,000 ₪, שעל המבקשת להפקיד כערבות בנקאית לפיצוי המשיבה (החלטת בית משפט קמא מיום כה שבט תשע"א (30.1.11)).

10.בבקשה ובנספחים יש התייחסות למצבה הכלכלי הקשה, ומצבה הרפואי הבעייתי של המבקשת, ועל כן, לדבריה, אין ביכולתה, כמי שמתקיימת מהשלמת הכנסה וקצבת זקנה (כאשר לפני כן קיבלה קצבת נכות כללית), לעמוד בתשלום של 50,000 ₪.

11.בהקשר זה יצוין כי המערערת מיוצגת על ידי עו"ד מטעם לשכת הסיוע המשפטי, וכב' הרשם אישר את הבקשה לפטור מאגרה.

12.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נראה לי כי אין בפניי נתונים מלאים ומספיקים כדי לתת החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, כגון: שווי הדירה; האם ניתן בעבר סעד מן הצדק; האם שולמו כל דמי השכירות במלואם ללא פיגור; מתי נפטרה האם; ועוד.

13.לבטח, אין מקום ליתן צו עיכוב ביצוע ללא תגובת הצד שכנגד. אליבא דאמת, בנוסח הבקשה נאמר במפורש כי על המשיבה להשיב לבקשה תוך 20 יום.

14.בכל מקרה, יש הצדקה ליתן צו ארעי, עד להחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע, באופן שעד לתום דיון בבקשה זו יעוכב ביצועו של פסק הדין, ככל שהדבר נוגע לפינוי, שמועדו נקבע ליום 1.2.11 (פיסקה 31 רישא לפסק הדין). אולם, ככל שהדבר נוגע לחיוב הנתבעת (המערערת) בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד (כאמור בפיסקה 31 סיפא לפסק הדין), אין עיכוב ביצוע.

15.לאור זאת אני מורה, כי בהתאם לתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יוגשו תשובות המשיבה ותגובת המבקשת, במועדים הקבועים בתקנה.

16.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ותביא תיק זה בפניי בעוד 31 יום, כאשר בסיום אחליט האם יש מקום לקיים דיון בעל פה או ליתן החלטה על-פי החומר הכתוב בתיק (במסגרת התשובה והתגובה יביע כל צד עמדתו, האם יש מקום לדיון בעל פה, או די במתן החלטה על-פי החומר בתיק).

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"א, 02 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: