אזרזר (הגר אבירי) נ' הראל ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.10.12, שבה היו מעורבים קטנוע של התובע ורכב הנהוג על ידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2.

הקטנוע ספג נזק משמעותי ועל פי דוח השמאי הוכרז כאובדן כללי. ערך הקטנוע נקבע ל-21,300 ₪ ולאחר הנחה עבור שרידים התובע עותר לתשלום 19,170 ₪. כמו כן, התובע מבקש הוצאות שמאי בסך 1,160 ₪, גרירה בסך 100 ₪ ועוגמת נפש בסך 1,000 ₪, סה"כ 20,550 ₪.

גרסת התובע הינה כי נסע בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים, כאשר רכב הנתבע נסע בנתיב האמצעי ופנה ימינה ללא התרעה ולמעשה חסם את דרכו של התובע ולכן הוא לא היה יכול להתחמק מהתאונה.

לנתבע 1 גרסה שונה. לטענתו הוא אכן עבר מהנתיב השני מימין למסלול הימני, כאשר נהג משאית איפשר לו לחלוף לפניו, הוא הסתכל ימינה, לא ראה דבר ואילו התובע הגיח במהירות והתנגש ברכבו.

מלבד גרסאות התובע והנתבע 1, העיד עד לאירוע בפני ביהמ"ש השלום בחיפה בתיק תא"מ 12502-04-12 בו הנתבעת 2 תבעה את חברת הביטוח של התובע. לא היו ממצאים בתיק מכיוון שהנתבע 1 בפני היה צריך להעיד שם אך היה חולה והוא לא התייצב לדיון ולכן התיק הסתיים בפשרה. אולם, שני הצדדים הסכימו שביהמ"ש יתייחס לעדותו של מר איתן אלון, שמסר עדותו לביהמ"ש בחיפה. גם בחקירה ראשית וגם בחקירה נגדית הדגיש העד שרכב הנתבע 1 נסע בנתיב האמצעי והנתבע החליט לסטות ימינה כאשר התובע נוסע בנתיב הימני. כך תיאר העד את האירוע בעמ' 2 שורה 9 לפרוטוקול הדיון "הרכב שבנתיב האמצעי סטה ימינה בבת אחת ..".

יש לציין שמלבד המחלוקת לגבי האירוע, בכתב ההגנה, חולקים הנתבעים על גובה הנזק בתיק זה, אם כי לא הביאו הערכת שמאי נגדית.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.כללית, אני מעדיף את גרסת התובע מול גרסת הנתבע בקשר לקרות האירוע.

2.גרסת העד הנוסף, מר איתן אלון, תומכת באופן מוחלט לדברי התובע כי מדובר בסטיה פתאומית של הנתבע 1 לתוך נתיב הנסיעה של התובע, דבר שלא נתן לתובע כל אפשרות להתחמק מהתאונה.

3.תמונות הנזק ברכב הנתבע אף הן מתיישבות עם גרסת התובע שבעת התאונה רכב הנתבע חסם לו את נתיב הנסיעה, הרי הנזק ממוקד בחלק של הדלת הקדמית ימנית והכנף הקדמי.

4.אין לקבל את גרסת הנתבע שהוא השלים את מעברו מנתיב לנתיב בשקט ובשלווה ואז הגיע התובע כאילו במהירות ופגע בו. הנתבע 1 טען שהוא קיבל כביכול אישור של המשאית לחלוף לפניו, ואז טען שהוא הסתכל אחורה לפני שהוא עבר למסלול הימני ולא ראה את התובע. עם כל הכבוד, ברור לביהמ"ש שלו היה מסתכל הנתבע כפי שהנסיבות מחייבות, היה רואה את התובע. נראה לי שהנתבע הסתמך על האישור של נהג המשאית ולא נקט בשום אמצעי זהירות לפני הפניה.

5.באשר לגובה הנזק, בסיום הדיון נציגת הנתבעת טענה שגובה הנזק מופרז אך יש לציין שלא הובאו ראיות כלשהן מטעם הנתבעים בשאלה זו. נכון הדבר שהוצאות השמאות של התובע הן הרבה מעבר למקובל ולכן בראש נזק זה אני מעניק לו רק 600 ₪.

לא הוכחה עוגמת נפש.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 19,870 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות דיון. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה והתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: