אזרואל נ' פרץ ואח'

החלטה

ביום 11.1.2009 השכיר התובע את דירתו לנתבעת 1, ביחד עם הנתבע 2.

לטענת התובע תקופת השכירות הוארכה מול שני הנתבעים עד ליום 31.1.12.

התובע הגיש ביום 4.9.12 תביעה לפינוי מושכר בטענה לביצוע הפרות על ידי השוכרים, לרבות אי תשלום דמי שכירות מחודש 12/2011.

הנתבעת 1 הודיעה, כי מחודש 2/2010 היא אינה מתגוררת בדירה. אי לכך נקבע, נוכח הודעתה, לצורך תביעת הפינוי, שאינה זכאית להתגורר בדירה והתביעה נותרה כרלבנטית לנתבע 2.

הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון ועל כן ניתן פסק דין המורה על פינויו.

מאוחר יותר הגיש הנתבע 2 בקשה לביטול פסק הדין. לטענת הנתבע 2, כתב התביעה וההזמנה לדיון לא הומצאו לידיו כדין. כמו כן, לגוף התביעה טען הנתבע 2, כי הסכם השכירות הרלבנטי הינו ההסכם שנכרת בעל-פה בינו לבין התובע, אשר בו נקבעו דמי השכירות שישלם הנתבע 2. הנתבע 2 שילם את דמי השכירות לידי אחיו של התובע. לטענת הנתבע 2, הוא אף שילם חוב כספי של התובע לאדם אחר וכן השקיע במושכר השקעות שונות. אי לכך, הנתבע אף טוען, כי מלבד זכותו להמשיך ולהחזיק במושכר, התובע הוא שחב לו כספים.

אין צורך להכריע בשלב זה בכלל המחלוקות בין הצדדים, שכן טענות שני הצדדים מובילות למסקנה בדבר סיום חוזה השכירות (בין זה שנערך בכתב ובין חוזה שנטען כי נכרת בעל-פה).

גם לשיטתו של הנתבע 2, ככל שנכרת חוזה שכירות בעל-פה, הרי שהחוזה לא קבע את תקופת השכירות. במצב דברים זה, מדובר בחוזה שאינו קצוב בזמן, אותו ניתן להביא לידי סיום בכל עת, במתן הודעה פרק זמן סביר מראש.

כבר במהלך שנת 2012 עמד התובע על רצונו בסיום תקופת השכירות (לשיטתו, בשל הפרות שבוצעו). התביעה לפינוי הוגשה עוד בחודש 9/2012. ממועדים אלו ועד היום חלפה תקופה ארוכה, אשר בפני עצמה מהווה פרק זמן סביר לסיומו של חוזה השכירות.

על כן, בין אם טענות התובע בדבר הפרות החוזה הן הנכונות ובין אם טענות הנתבע 2 בדבר קיומו של חוזה שכירות בעל-פה הן הנכונות, הרי שהמסקנה המתחייבת הינה בדבר סיום ההתקשרות בין הצדדים, ובהתאם לכך, פינוי המושכר.

מובן, כי מסקנה זו, הנוגעת לשאלת זכות החזקה בלבד, אינה מכריעה בטענות הצדדים כולן, ובכלל זאת בטענות לעניין ההתחשבנות הכספית בין הצדדים. טענות אלו מקומן להתברר בהליכים משפטיים אחרים, אשר ודאי יתנהלו, על רקע טענות כל אחד מהצדדים לפיהן הצד האחר הוא שחייב לו כספים.

במצב דברים זה, אני קובע כי על הנתבע 2 לפנות את הדירה. בהתאם לכך, פסק הדין שניתן בתיק זה בדבר פינוי הדירה והשבתה לידי התובע, יעמוד על כנו.

לעניין חיוב הנתבע 2 בהוצאות וכן בתשלום שכר טרחת עו"ד של התובע, אני מעכב ביצוע התשלום (ובכלל זאת מבטל תוספת ריבית פיגורים על סכומים אלו, להבדיל מתוספת הצמדה למדד שתמשיך להצטבר), עד לפרק זמן של 30 יום מהמועד בו תינתן הכרעה במחלוקת הכספית שבין הצדדים. לנוכח ההכרעה שעתידה להינתן במחלוקת האמורה, יהיו הצדדים רשאים לפנות לבית המשפט, על מנת שיכריע בחובת תשלומם או בביטולם.

ניתנה היום, 2 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: