אזרואל ואח' נ' בן סימון

פסק דין

כללי

עניינו של הליך זה תביעה כספית על סך 642,038 ₪. במוקד התביעה מספר עסקאות מקרקעין בהן היו הצדדים מעורבים ועיקר המחלוקות נשוא ההליך נוגעות להתחשבנות ביניהם הקשורה לעסקאות אלו.

עדויות נמסרו מטעם התובע ומטעם הנתבע וכן העידה מטעם הנתבע אף גב' הלן מזרחי, מי ששימשה בתקופה הרלבנטית להליך כעוזרת אישית של התובע 1 בניהול עסקיו בישראל (להלן: "מזרחי").

ההדגשות לאורך פסק הדין הוספו. ההפניות לעדויות בחקירה הנגדית הינן לעמוד / שורה בפרוטוקול הדיון בו נשמעה העדות.

רקע עובדתי

התובע 1 הינו בעליה של חברת מיראז' החזקות בע"מ, שהינה בעלת מניותיה של התובעת 2 והינו מנהלן היחיד של שתי החברות. הנתבע הינו מתווך מקרקעין הפועל באמצעות משרד תיווך בשם "צמרת על" ברמת גן.

במספר פגישות בין התובע 1 לנתבע, שהתקיימו במרוקו שם מתגורר התובע 1, סוכם בין הצדדים, בעל פה, על שיתוף פעולה בנוגע לאיתור ורכישה של נכסי מקרקעין להשקעה בישראל.

בהמשך לכך, רכש התובע 1, ביום 24.12.07, דירה ברחוב כצנלסון 120, גבעתיים (העתק מהסכם רכישת הדירה צורף כנספח ב' לתצהיר התובע 1) (להלן: "הדירה הראשונה").

בחודש ינואר 2008, רכש התובע 1, ממר יצחק בן ארי (להלן: "המוכר"), מחצית מזכויות הבעלות בדירה נוספת הממוקמת בקומת הקרקע של אותו בניין בו מצויה הדירה הראשונה (להלן: "הדירה השנייה"), כאשר המחצית השנייה של זכויות הבעלות בדירה השנייה מצויה בבעלותו של הנתבע (העתק מנסח המקרקעין ביחס לדירה השנייה צורף כנספח ז' לתצהיר התובע 1). בהקשר זה יצוין, כי ביום 21.1.08, הקים התובע 1 את החברה התובעת 2, על מנת לבצע באמצעותה את עסקת רכישת מחצית מזכויות הבעלות בדירה השנייה. ביום 6.2.08 נחתם בין התובעת 2 למוכר הסכם לרכישת מחצית מזכויות הבעלות בדירה השנייה (העתק מההסכם צורף כנספח ט' לתצהיר התובע 1).

בין הצדדים מחלוקות כספיות בנוגע להיבטים שונים הנוגעים להתחשבנות ביניהם ביחס לנכסים הנ"ל וכן למספר עניינים נוספים.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעים

במסגרת תביעתם, עתרו התובעים להשבת כספים ששילמו לטענתם ביתר, וכן לקבלת חלקם בדמי שכירות ששולמו לנתבע על ידי צדדים שלישיים עבור השכרת הנכסים הנ"ל.

באשר לדירה הראשונה טענו התובעים, כי הם זכאים להשבת סכום ששילמו ביתר בסך 67,400 ₪, אשר בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מסתכם בסך של 85,952 ₪ (סעיף 5 לתצהיר התובע 1). לטענתם, הם אף זכאים לקבלת סך של 168,000 ₪ בגין דמי שכירות בתקופה שבין 1.1.08-1.6.11 לפי חישוב של 4,000 ₪ לחודש, אשר בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מסתכם בסך של 197,444 ₪ (סעיף 7 לתצהיר התובע 1) (העתק מהסכמי השכירות צורף כנספחים טו'-יח' לתצהיר התובע 1).

באשר לדירה השנייה טענו התובעים, כי על הנתבע להשיב להם סך של 30,000$ אשר הועברו אליו לשם תשלום דמי מקדמה עבור רכישת הדירה השנייה, אך לא הועברו על ידו למוכר. בהקשר זה נטען, כי התובע 1 העביר לנתבע ביום 4.1.08 סך של 42,000$ והואיל והנתבע למרות קבלת כספים אלו לידיו לא העביר את סכום המקדמה למוכר, נאלץ התובע 1 להוציא מכיסו פעם נוספת סך של 30,000$ לצורך התשלום למוכר (סעיפים 13-14 לתצהיר התובע 1). עוד עתרו התובעים לקבלת חלקם בדמי השכירות אשר התקבלו מהשכרת הדירה השנייה לצדדים שלישיים בסך של 121,777 ₪ (סעיפים 16-17 לתצהיר התובע 1).

כן עתרו התובעים להשבת סכום כספי נוסף, אשר לטענתם ניתן לנתבע על ידי כהלוואה. בעניין זה טענו, כי על הנתבע להשיב להם סך של 10,000$ אשר הועברו לחשבון הבנק של הנתבע ביום 13.11.07 כהלוואה אשר ניתנה לו בהתאם לבקשתו.

תמצית טענות הנתבע

מנגד טען הנתבע, כי כלל הכספים אשר הועברו לידיו בהזדמנויות השונות שולמו לו על חשבון דמי תיווך בגין שירותי תיווך מקרקעין אשר העניק לתובעים. לטענתו, נוכח היחסים הקרובים ששררו באותה תקופה בין הצדדים, נמנעו אמנם הצדדים מלחתום על הסכם תיווך בכתב כנדרש בדין, אך הוסכם ביניהם, בעל פה, כי הנתבע יהא זכאי לקבלת דמי תיווך הגבוהים מדמי התיווך הרגילים, בגין הנכסים, אותם ירכשו התובעים בתיווכו.

לטענת הנתבע, בין הצדדים נערכה עסקה נוספת, שהתובע 1 נמנע מלהתייחס אליה במסגרת תביעתו, שעניינה רכישת נכס הממוקם ברחוב ביאליק ברמת גן (להלן: "הנכס ברמת גן"). לטענתו, מדובר בנכס אשר נמכר לתובע 1, בתיווכו של הנתבע, כנגד תשלום תמורה בסך של 6,300,000 ₪ בגינה הוא זכאי לתשלום סך של 630,000 ₪ בצירוף מע"מ (סעיף 11 לתצהיר הנתבע) (העתק מההסכם לרכישת הנכס ברמת גן צורף כנספח ח' לתצהיר הנתבע).