אזרד נ' קצין התמגולים

החלטה

עניינו של ערעור זה הוא הקשר בין מצבה הרפואי של כתף ומרפק ימין של המערער וחבלה שעבר ביום 29.7.10, אשר אין מחלוקת שהתרחשה בזמן השירות של המערער במשטרה.

להלן פרטים אודות המערער העולים ממסמכים שבתיק:

המערער יליד שנת 1964 ומשרת במשטרה מאז שנת 1985.

המערער מוכר כנכה לפי חוק הנכים בגין עמו"ש צווארי וכתף שמאל בעקבות תאונה מיום 25.7.94 [ראו מסמך 708 בתיק הרפואי] וכן בגין גב תחתון וצוואר, בעקבות תאונה מיום 12.1.01 [ראו מסמך מס' 198 בתיק הרפואי]. מאידך, נדחו פניות המערער להכרה בזכויות בגין הפרעות בעיניים [ראו מסמך מס' 295 בתיק הרפואי] וכן נדחתה פניית המערער להכרה במצב עמו"ש צווארי ומותני בגין אירוע מיום 3.3.08 [ראו מסמכים מס' 379-381 בתיק הרפואי].

במהלך שירותו של המערער במשטרה היו לו במועדים שונים תאונות דרכים ואף תאונת עבודה אחת.

ביום 10.11.11 עבר המערער ניתוח לשחרור עצב אולנריס באזור המרפק ושחרור עצב מדיאנוס בתעלה הקרפלית ביד ימין [ראו מסמך מס' 769 בתיק הרפואי].

בדיקת CT של מרפק יד ימין מיום 22.12.11 הדגימה פגם בקוטר 1 ס"מ בציר הסגילטי ובעומק 3 מ"מ, באספקט האחורי של הקפיטלום ושבבים גרמיים מנותקים דיסטאלית לפגם. כמו כן, הודגם שבב גרמי זעיר מנותק בקוטר 5 מ"מ בסמוך לצוואר הרדיוס. שאר הממצאים היו תקינם [ראו מסמך מס' 765 בתיק הרפואי].

בדיקת US על קולית של כתף ימין של המערער מיום 10.8.12 הדגימה גיד בלתי אחיד הכולל בתוכו ממצא היפואקוטי באורך 0.35 ס"מ החשוד כקרע. שאר רכיבי הבדיקה היו ללא ממצאים פתולוגיים כלשהם [ראו מסמך מס' 745 בתיק הרפואי].

הונחו לפנינו חוות דעת רפואיות כדלהלן:

ד"ר ויסברוט משה (מטעם המערער) ; ופרופ' יעקב ביקלס (מטעם המשיב).

ד"ר וייסברוט כתב בחוות דעתו מיום 19.3.11 כדלהלן: "מר אזרד יגאל נפגע ב-29.7.10 בכתף ובמרפק ימין בעת שירות במשטרת ישראל. כתוצאה מהפגיעה נגרם קרע חלקי בגיד סופראספינוטס בכתף ימין וקרע חלקי באזור אחיזת הגיד במרפק ימין......טרם התאונה מוסר כי לא היו בעיות רפואיות עם הכתף והמרפק מימין. היתה בעיה רפואית בכתף שמאל שלא קשורה לתאונה זו". בהמשך חוות דעתו העריך את נכויות המערער בגין התאונה נשוא ערעור זה ב-10% בשל פגיעה בגידי כתף ימין ו-5% חלקי מותאם בשל הפגיעה בגיד המיישר במרפק ימין (הערכת הנכויות אינה רלוונטית לוועדה זו).

פרופ' ביקלס הגיש שתי חוות דעת: האחת מיום 29.3.2011 ( להלן-חוות הדעת הראשונה) והשנייה מיום 18.10.2012(להלן- חוות הדעת השנייה).

בחוות הדעת הראשונה כתב פרופ' ביקלס כדלהלן: "באשר לחבלת הכתף מתאריך 29.7.2010 – אין כל תיעוד לפגיעה מבנית בתפקוד הכתף או מרפק מימין בשל החבלה. הקרע החלקי בגיד המתועד בבדיקות האולטראסאונד הינו ממצא שכיח בקבוצת הגיל בו נמצא מר אזרד, הינו תוצאת שחיקה מתמשכת של הגיד ואיננו מוסבר ע"י מנגנון החבלה (פגיעה ישירה וחד פעמית בכתף.....בדיקת הכתף והמרפק היום אינה מדגימה פגיעה תפקודית ובהקשר זה אני חולק על חוות דעתו של ד"ר משה וייסברוט מתאריך 19.3.2011. לסיכום, אני ממליץ שלא להכיר בקשר שבין תלונותיו של מר אזרד הקשורות לכתף ימין והקשר לחבלות מתאריך.....29 יולי 2010 ותלונותיו הקשורות למרפק ימין והקשר לחבלה מתאריך 29 יולי 2010".

בחוות הדעת השנייה התייחס פרופ' ביקלס לחוות דעתו של ד"ר וייסברוט וכתב כדלהלן: "בבדיקתו של מר אזרד על ידי בתאריך 29.3.2011 לא נמצאה כל עדות לנזק או נכות תפקודית של הכתף והמרפק הימני ו/או ממצא בעטיו קיימת התוויה להתערבות ניתוחית באחד מהמיקומים האנטומיים הללו.העובדה שעבר ניתוח במרפק הימני ועבר שחרור של העצב המדיאני בתעלה הקרפלית מימין והמהלך האחר ניתוחי אינם משנים את הנתונים אשר היו קיימים במועד הבדיקה שביצעתי. .....בנסיבות אלה אני חוזר וממליץ שלא להכיר בקשר שבין תלונותיו של מר אזרד הקשורות לכתף ימין והקשר לחבלות מתאריך.....29 יולי 2010 ותלונותיו הקשורות למרפק ימין והקשר לחבלה מתאריך 29 יולי 2010".

המערער תיאר בסעיף 2 לתצהירו את צורת נפילתו כך : "ביום 29.7.10 במסגרת שירותי במשטרה אני מיהרתי לעלות במדרגות של הבניין בו אני עובד. מייד כאשר התחלתי לעלות החלקתי על גבי מדרגה שהיתה שבורה וכתוצאה מכך נפלתי בחוזקה ארצה. כתוצאה מהנפילה אני ספגתי חבלות קשות, בין היתר, ביד ימין בכתף ובמרפק".

בערעור זה מתעוררת שאלה אחת ויחדה והיא האם יש קשר בין המצב הרפואי של כתף ומרפק ימין של המערער והאירוע של הנפילה מיום 29.7.10 אשר אין מחלוקת שהיה תוך כדי השירות במשטרה.

בע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, פ"ד לו'(4) 361, 366 נקבע ש"אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של "קרוב לוודאי", ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה".

לאחר עיון כולל בטיעוני שני הצדדים, בחוות הדעת של המומחים ובחקירות שנחקרו באשר לחוות דעתם ובתיקו הרפואי של המערער, הננו מחליטים שלא מתקבל על הדעת שהאירוע מיום 29.7.10 גרם למצב הרפואי של הכתף ומרפק ימין של המערער. להלן טעמינו להחלטה זו: