אזרד נ' זריהן

החלטה

1.הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וזאת כנגד ביצועם של 11 שקים אשר הוגשו לביצוע על ידי התובע בסך כולל של 54,000 ₪, כמפורט בבקשת הביצוע.

2.לטענת הנתבעת, בסוף שנת 2010 ניהלו הנתבעת וחברתה משא ומתן עם התובע לקראת כריתת חוזה שכירות של מבנה הנמצא בבעלות התובע, אולם הנתבעת חזרה בה בטרם נחתם ההסכם. למרות זאת, ועל אף סירובה של הנתבעת לחתום על הסכם עם התובע, הגיעה חברתה של הנתבעת, דקלה, לפגישה עם התובע ובשל לחץ שהפעיל עליה התובע, היא חתמה על ההסכם בשמה ובשם הנתבעת והפקידה בידיו שקים של הנתבעת בתנאי שככל שהנתבעת תתמיד בסירובה לחתום על ההסכם, יחזיר לה התובע את השקים ויראו את ההסכם כבטל.

השקים שנמסרו היו עבור 12 חודשי שכירות ל – 2 מבנים נשוא ההסכם (9,000 ₪ כל חודש – 4,500 ₪ עבור כל אחד מהמבנים) ושיק ביטחון על סך 100,000 ₪.

לאחר שנודע לנתבעת כי דקלה חתמה על ההסכם בשמה, ללא אישורה, הבהירה הנתבעת לתובע כי אינה חפצה בהתקשרות עימו ודרשה לקבל את השקים חזרה. התובע הציג מצג שווא בפניה לפיו הוא מתכוון להשיב את השקים ויראו את החוזה כבטל, אולם בפועל לא עמד בהבטחתו ובמקום זאת הגיש את השקים לפירעון בבנק.

בדיעבד התברר לנתבעת כי התובע פתח 3 תיקי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת בגין השקים כדלקמן:

תיק 14-05189-11-6 בגין שקים בסך כולל של 36000 ₪.

תיק 14-05948-11-1 בגין שיק ביטחון בסך 100,000 ₪ ושקים נוספים בסך כולל של 18,000 ₪.

תיק 14-10882-11-2 נשוא ההתנגדות על סך 54,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי לא ידעה על פתיחת תיקי ההוצאה לפועל והדבר נודע לה רק כאשר נודע לה על הטלת עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל. לעניין זה נטען כי טופסי האזהרה לא הומצאו לנתבעת. באשר לטענת התובע כי האזהרה הודבקה על דלת ביתה, טענה הנתבעת כי רק כאשר חייב מגיש בקשה בתיק ההוצאה לפועל, רואים המצאה זו כהמצאה מלאה, אולם במקרה זה הנתבעת לא הגישה בקשה בתיק ההוצאה לפועל. כן נטען כי אין אינדיקציה לסירובה של הנתבעת לקבל את האזהרה.

הנתבעת טוענת עוד כי התובע פתח תיקי הוצאה לפועל בגין 12 חודשים, אולם בנוסף נפתח תיק בגין שיק הביטחון, כך שבפועל הוא דורש סכומים גבוהים יותר.

3.לטענת התובע המועד להגשת התנגדות עבר זה מכבר שכן המועד האחרון להגשת ההתנגדות היה ביום 29.12.11. התובע טוען כי בוצעה הדבקת האזהרה על דלת ביתה של התובעת ביום 29.11.11 והדבר מהווה המצאה מלאה של האזהרה.

עוד טוען התובע, כי בת"ט 12304-03-12 (בימ"ש שלום חדרה) נדונה בקשה של הנתבעת להארכת מועד ובקשתה נדחתה.

לטענת התובע, במועד החתימה על ההסכם טענה גב' דקלה גלילי כי היא שותפה מלאה בעסקים של הנתבעת, אשר הוצגה כאחותה, וכי הנתבעת חולה והגב' גלילי מוסמכת לחתום מטעמה על החוזה והשקים. הנתבעת פנתה אליו כעבור מספר ימים בבקשה שימתין ולא יפקיד את השקים לפירעון כי היא מעוניינת להחליפם במזומן אולם לאחר שהדבר לא נעשה ובחלוף פרק זמן נוסף, פנה לעורך דין ונשלח מכתב התראה לפני נקיטת הליכים. התובע טוען כי הנתבעת ידעה על ההליכים נגדה ובחרה להתעלם.

עוד טוען התובע כי מפתחות הנכס מצויים בידי הנתבעת.

4. ביום 27.1.14, נערך בפני דיון במסגרתו נחקרו הנתבעת והתובע והצדדים סיכמו טענותיהם.

5.במהלך הדיון הנתבעת לא ידעה לומר במדויק מתי נודע לה על התיק, אולם טענה כי לא קיבלה את האזהרה. בא כוחה ציין כי בסביבות חודש פברואר 2013 היה מימוש כספים ואז נודע על תיק זה.

6.כאמור, לטענת התובע, בוצעה לנתבעת המצאה של האזהרה ביום 29.11.11 וזאת על דרך של הדבקה.

"גם אם בוצעה המצאה על פי הכללים הקבועים בתקנה זו, אין בית המשפט חייב להכיר בה כהמצאה כדין, שכן מסמך שהומצא בדרך של הדבקה לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן-דהוא ובשל כך לא הגיע לידי הנמען או לידי בני ביתו" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, בעמ' 717)

הנתבעת טוענת כי לא קיבלה את האזהרה וטענתה זו לא נסתרה.