אזעיר ואח' נ' שחיבר ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעים.

התובעים הם הבעלים של רכב מס' רישוי 51-718-23 מסוג דייהו לאנוס, ואילו נתבע 1 הינו הבעלים של רכב מס' רישוי 48-006-18, ונתבעת 2 הינה המבטחת בביטוח צד ג' את רכב נתבע 1.

התובעים טענו, כי במהלך נסיעת התובעים ברכבם, בכביש פנימי בכפר שעב, תוך כדי עליה, הגיעו לעיקול ורכב הנתבע, אשר נסע בכיוון הנגדי, במהירות מופרזת סטה מנתיב נסיעתו, חתך את הסיבוב והתנגש ברכב התובעים בחלקו הקדמי שמאלי.

גם בכתב התביעה בסעיף 7 הוזכר מוקד הנזק בחלק קדמי שמאלי.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי רכב הנתבע נסע בנתיב נסיעתו, רכב התובעים סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב.

שמעתי את הנהגים והתרשמתי מהם בצורה בלתי אמצעית, הם הדגימו בפני כיצד התרחשה התאונה ובנוסף שמעתי עד נוסף שהגיע לתאונה לאחר מכן.

לאחר ששמעתי את כל הצדדים אני סבור, כי אין בידי לתת אמון בגרסת התובעים.

התובעים, שניהם העידו בפני, שניהם הדגימו כיצד התרחשה התאונה והצביעו על מוקד הנזק ברכבם וכל פעם חזרו והדגישו, כי הפגיעה מצד שמאל, כפי שנטען בכתב התביעה ואילו בתמונות רואים בבירור שמוקד הנזק ברכב התובעים, הינו מוקד נזק בצד ימין.

גם הנתבע העיד, כי הנזק ברכבם של התובעים היה בצד שמאל ובפועל מוקד הנזק הוא בצד ימין.

גם בחוות הדעת יש ערבוב ביחס לתיאור הנזק, כאשר בעמ' 2 השמאי מציין כי הנזק הינו במגן קדמי, פנס ראשי שמאלי ופנס ראשי ימני. כמו כן כיסוי חיצוני מגן קדמי, כנף קדמי ימני, מכסה מנוע, פח חזית, שעה שהתובעים והנתבעים הדגימו בפני שהפגיעה ברכב הנתבעים היתה בצד שמאל ברכבם של התובעים ועיקר הנזק הוא בצד ימין.

מכאן ולאור הסתירה הזו, אין ביכולתי לתת אמון בגרסה הזו ויכול להיות שהנזק נגרם מתאונה קודמת, ממקור אחר.

גם העד שהובא מטעמם של התובעים אינו עד הוא. מדובר בעד בעל אינטרס מובהק, הבעלים של המוסך אשר תיקן את רכב התובעים. גרסתו נגועה ואינה נקייה ואין בדעתי להסתמך עליה.

בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות בסך 1,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ו אדר ב תשע"ד, 28 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: