אזני ואח' נ' שולדר ואח'

פסק דין

בפניי תביעה לחיוב כל הנתבעים בתשלום שכר טרחה.

רקע:

התובעים הינם עורכי דין שייצגו את הנתבעים 1-5 במסגרת הליכים שהתקיימו בינם לבין בנק למסחר בערכאות השונות.

בין התובעים לבין הנתבע מס' 1, ( להלן: "הנתבע או מר שולדר"), נחתם ביום 6.9.05 הסכם שכר טרחה, שהינו מושא המחלוקת בפניי, (להלן: "הסכם שכ"ט).

כנגד הנתבעים 1-5 הוגשה תביעה על ידי הבנק למסחר בסכום של 5,812,406 ₪ בתיק אזרחי 1956/06, (ת/4), (להלן: "תביעת הבנק").

מר שולדר שילם תשלומים שונים שפורטו בתצהירו של עו"ד זיו ואין כל מחלוקת ביחס לתשלומים שבוצעו.

התובעים ניהלו את ההליך בשמם של הנתבעים 1-5 בהצלחה, ובסיומו של דבר ניתן פס"ד הדוחה את תביעת הבנק, (נספח ד' לתצהיר עו"ד זיו).

הנתבעים אינם חולקים על מקצועיותם של התובעים בניהול ההליך ובתוצאה שהושגה.

טענות התובעים:

בפניי עותרים התובעים לחייב את הנתבעים 1-3 לתשלום שכר טרחתם בדין ניהול ההליכים, ניהול התביעה, הגשת ערעור לביהמ"ש העליון, הכנת בקשה לצו מניעה זמני שלא הוגשה על פי הטענה בשל בקשת הלקוח, מר שולדר, וכן יתרת הסכום שנפסק לטובת הנתבעים 1-5 והיה אמור להיות משולם לתובעים, כבאי כוחם, והכול בסכום של 211,727 ₪.

ביחס לנתבעים 4-5 טוענים התובעים, כי נתבעים אלו היו ערבים לחיובי חברת הקונגרס, הנתבעת 3, ומאחר ומר שולדר לא קיים את התחייבותו לתשלום שכר הטרחה המגיע על פי ההסכם, הרי יש לחייב את הנתבעים 4-5 בתשלום הסכום של 20,000 ₪ + מע"מ, כשכר טרחה ראוי, וזאת, כשסכומים אלו חופפים את סכום התובענה וחיובם של הנתבעים האחרים.

ביחס לנתבעת 6, שנפטרה במהלך הדיון ושמה הוחלף לעיזבון המנוחה ציפורה שולדר ז"ל, התבקש ביהמ"ש לקבוע כי העברת המניות אליה על ידי הנתבעים 1-2 הינה הברחת מרמה, ביהמ"ש מתבקש לקבוע כי המניות הינו בבעלות הנתבעים 1-2 והתבקש עיקול ומינוי כונס נכסים למימושם.

טענות הנתבעים:

מר שולדר טוען, כי אינו חייב מאומה, שכן לטעמו הפרשנות הנכונה של הסכם שכר הטרחה, בניגוד לעמדת התובעים, הינה כי ככל ולא יקבלו אישורו של ביהמ"ש להגשת כתב תביעה כנגד הבנק למסחר יעמוד שכר הטרחה על הסכום של 10,000 דולר בלבד, ששולמו, וביתר.

מר שולדר טוען, כי במשך כל השנים סבר בטעות, ומתוך אמונתו ובטחונו בתובעים ששימשו עורכי דינו, כי ההסכם מחייב אותו לשלם 32,000 דולר כשכר טרחה, הסכים לחתום על מסמכים שונים, עוד טען, כי התובעים איימו עליו והפחידו אותו כי יפסיקו את הטיפול בו דבר שהיה מוביל להתמוטטותו הכלכלית, ולכן הסכים לחתום על כל המסמכים שהתבקש.

כללו של דבר טוען הנתבע כי שיעור שכר הטרחה הוסכם בסך של 10,000 דולר בלבד, והללו שולמו בהתאם לפירוט שנערך על ידי עו"ד זיו לעניין התשלומים שבוצעו על ידו.

הנתבעים 2-5 טוענים, כי אין כל הסכם בינם לבין התובעים, כי לא התחייבו לשלם לתובעים כל שכר, ראוי או אחר, וכי ההסכמות היו בינם לבין מר שולדר, שהתחייב לשלם את שכר הטרחה, ולכן ככל והתובעים סוברים כי נגרע חלקם משכר הטרחה, בר הפלוגתא שלהם הינו מר שולדר בלבד, ויש לדחות את התביעה כנגדם.

הנתבעים 2-5 טוענים, כי אין לחייב אותם בתשלום מכוח עשיית עושר, שכן מקום שקיים הסכם, אין תחולה לדיני עשיית עושר.

מר שולדר טוען בשם הנתבעת 6, כי לא הייתה כל העברת מרמה, כי במועד ההעברה לא היו לו חובות וכי מעולם לא הייתה לו בעיה כלכלית, אלא בעיית תזרים מזומנים, והוא מבקש לדחות מכול וכל את טענות התובעים בנוגע להעברת מרמה.