אזיזוב נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

החלטה

מונחות בפניי בקשות המבקשת/המערערת, להארכת מועד להגשת ערעור וכן למתן פטור מתשלום אגרה.

1.המבקשת עותרת להארכת מועד להגשת ערעור וכן למתן פטור מתשלום אגרה, בערעור שהגישה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופטת, בתוארה כרשמת, ישראלה קראי-גירון, מיום 1/2/12, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת להורות למשיבה 3 לחדול מלנכות כספים ממשכורתה של המבקשת, לטובת הבנק, ו/או לחדול מלהעביר לבנק את משכורתה של המבקשת.

כבוד הרשמת קבעה בהחלטתה, כי יש לדחות את הבקשה, כאמור, ולהתיר המשך ניכוי הכספים כאמור, בגין פירעון ההלוואה שנטלה המבקשת, בהתאם להסכם ההלוואה עליו חתמה, במסגרתו הוסדר תשלום ההלוואה בדרך של המחאת זכות.

2.על פי הגיונם של דברים, אדון תחילה בבקשת להארכת מועד להגשת הערעור.

הבקשה להארכת מועד :

3.לטענת המבקשת, החלטת כבוד הרשמת, אשר ניתנה ביום 1/2/12, התקבלה אצלה ביום 15/2/12, ובשל טעות, הוגש ערעורה של המבקשת, תחילה, לבית המשפט העליון, במסגרת המועדים הקבועים להגשת ערעור על החלטת שופט, שכן המבקשת לא שמה ליבה לכך שמדובר בהחלטה אשר ניתנה בסמכות רשם.

כמו כן, נטען בבקשה, כי בא כוחה של המבקשת סבר כי אין זה סביר כי ערעור על החלטת השופטת ידון בפני הערכאה בה היא משמשת כשופטת.

לטענת המבקשת, מדובר במחסום דיוני בלבד ואל לו לבית המשפט ליתן למחסום זה להוות מכשול בפני מאמציה העילאיים של המבקשת לשוב לסדר חיים תקין ולהיחלץ ממצבה הכלכלי הנואש.

טיעוני הצדדים :

4.בתגובה לבקשה, טוען המשיב, כי אף הבקשה, אשר הוגשה לבית המשפט העליון, הוגשה באיחור, שכן ערעור על החלטת רשם יש להגיש בתוך 20 ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה, כך שהיה על המבקשת להגיש את הערעור עד יום 6/3/12, בעוד שהערעור לבית המשפט העליון הוגש רק ביום 8/3/12, היינו – לאחר 22 ימים.

לטענת המשיב, לאור הבהרתה המפורשת של כבוד השופטת קראי-גירון, כי ההחלטה מושא ערעור זה ניתנה בסמכותה כרשמת בית המשפט המחוזי, אין כל בסיס לטענת המבקשת באשר לטעותה, מה גם שכבר נקבע בפסיקה כי טעות כשלעצמה, גם אם נפלה בתום לב, אינה משמשת טעם מיוחד להארכת מועד.

5.בתשובתה לתגובה, שבה המבקשת ומדגישה, כי טעותה נבעה מכך שסברה, כי ענייננו בערעור על החלטת שופטת, דבר המשליך הן על זהות הערכאה אליה מוגש הערעור והן על המועד בו מוגש הערעור, וכי לאור כך הוגש הערעור לבית המשפט העליון במסגרת 30 הימים ממועד קבלת ההחלטה מושא הערעור.

דיון ומסקנה :

6.אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי, לכלל מסקנה (אם כי לא בלי התלבטות), כי יש להיעתר לבקשה.

אכן, הצדק עם המשיב באשר למועדים שנקבעו בדין להגשת ערעור על החלטת רשם. בהתאם להוראות סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם לתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור (בזכות) בפני בית המשפט שבו הוא משמש כרשם, ויש להגיש את הערעור בתוך 20 ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה. מקבלת אני את טענת ב"כ המבקשת, לפיה הוא נתפש, באמת ובתמים, לכלל טעות, בעת שסבר כי מדובר בהחלטת שופט וכי המועד להגיש ערעור הוא 30 ימים מעת שנתקבלה ההחלטה.

אמנם, בהחלטה מושא הערעור נכתב מפורשות כי היא ניתנה בסמכות כבוד השופטת קראי-גירון ויש איפוא, טעם בטענת המשיבה, לפיה, גם טעות שנפלה בתום לב, אינה משמשת, דרך כלל, טעם מיוחד להארכת מועד, אולם, לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הרלווטיות ואת טענות הצדדים, דומני, כי האיזון הראוי בין זכויות הצדדים במקרה זה מצדיק היענות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור, על מנת שטענות המבקשת, שנראה, בשלב זה, כי אין הן מופרכות על פניהן, יזכו לבחינתה של ערכאה הערעור.

7.לא נעלמה ממני הציפיה הלגטימית, עליה מצביע המשיב, לסופיות הדיון, שעה שחולף המועד להגשת ערעור, אלא שבעיני, במקרה זה, אין ליתן לכשל דיוני זה לחסום את דרכה של המבקשת, בין היתר בהתחשב גם בכך שמדובר בהארכת מועד בת ימים ספורים בלבד.

כעת, לאחר שניתנה הארכת המועד, יש לדון בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה :