אזולאי נ' בינלאומי ישיר בע"מ ח.פ 51

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת לבטל את פסק הדין מיום 15.9.13, אשר ניתן כנגדה בהעדר הגנה.  

לטענת הנתבעת כמפורט בבקשה הראשונה שהגישה, בתאריך 3.9.13,קיבלה הזמנה לדין ללא פרטים מזהים וכשהתקשרה באותו יום למרכז מידע של ביה"מ לברר, נאמר לה כי עליה לפנות בכתב וכך עשתה. בבקשה הנוספת שהגישה הנתבעת שבה על טענתה, אלא שהפעם ציינה את מועד קבלת ההזמנה ביום 11.9.13. הנתבעת טענה כי למרות פניותיה, התקבל אצלה בינתיים פסק הדין שניתן בהעדר.

2.התובע התנגד לבקשה ,הפנה לאישור המסירה מיום 26.6.13 אשר הוגש לתיק ואשר לטענתו, התייחס לכל חומר התביעה. התובע הפנה לכך שהנתבעת ציינה בשתי הבקשות שהגישה תאריכים שונים ולכך שלא פרטה כלל את נימוקי הגנתה. לחילופין טען התובע כי יש להורות לנתבעת להפקיד את סכום התביעה בקופת ביה"מ.

דיון:

3.        בהתאם לתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות(סדרי דין) תשל"ז רשאי ביה"מ לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד ,בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים.

ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: 

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט. 

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". 

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

4.         במקרה דנן ,אין המדובר בביטול מחמת הצדק .ע"פ אישור המסירה הקיים בתיק ובניגוד לטענות הנתבעת קיבלה את מסמכי התביעה כבר ביום 26.6.13. גם אם אקבל את טענת המבקשת כי במעטפה שהתקבלה היה רק זימון ללא כתב תביעה, הרי יכלה הנתבעת לברר במשך כ- 3 חודשים !!!(עד למועד מתן פסק הדין) ,מה פשר הזימון ומה כתב התביעה שהוגש כנגדה ולוודא כי פניותיה מתקבלות בתיק ביה"מ. הנתבעת לא התייחסה בבקשתה כלל לאישור המסירה הקיים בתיק ואף לא קיים בתיק כל מסמך המצביע על פנייה מטעמה קודם שניתן פסק הדין. גם לדידה של הנתבעת ,פנייתה למרכז מידע נעשתה רק בתחילת חודש ספטמבר (בעוד שכאמור, אישור המסירה הינו מ 6/13).

זאת ועוד, לא ברור כיצד בבקשה אחת טענה הנתבעת כי קיבלה את הזימון ביום 3.9.13 ובבקשה הנוספת נטען כי קיבלה את הזימון ביום 11.9.13.

5.יחד עם זאת, עדיין כאמור לביה"מ שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד, גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.

כמו כן, ההלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית ואפילו ביחס לחלק מן הסכום שנפסק: - "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).

למרות שהנתבעת לא פרטה בבקשתה את נימוקי הגנתה, אין ספק כי משעלות המצלמה נשוא התביעה עמדה על 608 ₪ בלבד, קיימת אפשרות סבירה שפסק הדין שיינתן לאחר שמיעת עמדת הנתבעת לגופם של דברים ,לא יגיע לסך שנפסק .

זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וההלכה הינה כי תמיד עדיפה הכרעה עניינית על פני הכרעה מטעמים פרוצדוראליים .לפיכך, אין לחסום שערי ביה"מ בפניה של הנתבעת ודי בכך שפסק הדין שיתקבל יהיה שונה ולו במקצת מזה שניתן בהעדרה ,כדי שהבקשה תיעתר.