אזולאי נ' פנחס ואח'

פסק דין

מבוא

בפני תביעת התובעת, ילידת 1952, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה בתאונת דרכים מיום 18/1/2005.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 18/1/2005, נפגעה התובעת מרכב בו נהג הנתבע 1, בהיותה הולכת רגל ונפגעה בכל חלקי גופה ובפרט בכתף שמאל (להלן: "התאונה").

אין מחלוקת כי עסקינן בתאונת דרכים אשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ה- 1975 , חל עליה ( להלן:"חוק הפלת"ד " .

הנתבעים מכחישים את אירוע התאונה ועל כן תחילה ידון פסק הדין בשאלת התרחשות התאונה ובמידת הצורך בשאלת הנזק.

4. מטעם התובעת העידו שלמה יצחק, נהג מונית אשר הסיע את התובעת ביום התאונה

והתובעת בעצמה.

מטעם הנתבעים העידו דורון אלוש והנתבע 1.

5. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות התובעת בתמצית

6. הנתבע 1 הודה בפני שוטר שהגיע למקום התאונה כי נסע לאחור ופגע בתובעת ועל כן יש לראות בכך הודאת בעל דין.

7.עדי הנתבעים תיאמו ביניהם גרסאות באשר להתרחשות התאונה ועל כן יש ליתן לעדותם משקל אפסי. זאת ועוד, מרבית עדותו של העד דורון הינה עדות שמועה ועל כן אין היא מהווה משקל כלשהו.

8.התובעת מסרה עדות מהימנה אשר נתמכת בעדותו של נהג המונית ועל כן יש לקבוע כי התאונה התרחשה כגרסת התובעת.

טענות הנתבעים בתמצית

9.עדותה של התובעת רצופה סתירות ותמיהות, אשר אינן מתיישבות עם עובדות המקרה. כך למשל, כשהצהירה בעדותה כי אינה זוכרת איך ארעה התאונה וכשהצהירה כי התאונה התרחשה ליד תחנת אוטובוס, אך בפועל לא נמצאה במקום תחנת אוטובוס וכי פונתה ממקום האירוע כשהיא מחוסרת הכרה ובפועל מדוח מד"א עולה כי התובעת פונתה בהכרה מלאה.

10. חיזוק לעובדה כי התובעת אינה דוברת אמת, ניתן לראות בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר ציין כי התובעת לא שיתפה פעולה בבדיקה והתנגדה להזזת הכתף בכח רב.

11. טענת התובעת לפיה נפגעה בכתף אינה מתיישבת עם העובדה כי פגוש הרכב פגע בתובעת, שכן עסקינן ברכב פרטי , בו גובה הפגוש הינו בגובה המותן ולא בגובה הכתף.

דיון

12. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת התובעת להתרחשות התאונה, בסייגים שיפורטו להלן.