אזולאי נ' עמרניאן

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות מיום 22.11.10 (כב' השופטת עירית וינברג- נטוביץ), אשר קיבל את תביעת המשיב במלואה, וחייב את המשיב בתשלום סך 19,673 ₪ כדמי תווך למשיב בצירוף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

נסיבות העניין כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא-

התובע הינו בעלים של משרד תיווך. ביום 04.05.10 נפגשו המבקש והוריו עם מתווך ממשרדו של המשיב. המבקש חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך והתחייב לשלם שכר טרחה בסך 2% בצירוף מע"מ ממחיר הדירה שירכשו כתוצאה מפעולת התווך, ואכן לאחר מספר ימים נחתם הסכם מכר .

לאחר שהמבקש לא שילם את דמי התווך, דרש המשיב את הסכום נשוא התחייבות המבקש, תוך שהוא מציין כי הסכמתו להפחתת דמי התווך מבוטלת, והגיש את התביעה כנגדו. בכתב הגנתו העלה המבקש טענות שונות כגון: ההתחייבות אינה חתומה ע"י המשיב; המבקש לא רכש את הדירה, אלא הוריו; המשיב לא יכל לקרוא את הטופס בשעת החשכה אז הוחתם עליו; המשיב לא נתן כל שירות למבקש, ועוד.

בימ"ש קמא שמע את טענות הצדדים ודחה את טענות המבקש, תוך שהוא קובע כי המשיב הינו מתווך הזכאי לדמי תווך בהתאם להוראות החוק. אין בכך שהמבקש הוחתם ע"י עובד ממשרדו של המשיב, אף הוא מתווך, כדי לפגום בהתחייבות המבקש; המבקש עצמו איננו כופר כי הגיע לדירה שנרכשה באמצעות פעולת התווך; העובדה כי הדירה נרכשה ע"י אמו של המבקש אין בה כדי לשנות מתקפות התחייבותו של המבקש; הטענה כי הוסכם על חיוב בתשלום 1% בלבד היא טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב; אי הבאת אימו של המבקש לעדות מחזקת את ראיות המשיב.

טענות המבקש במסגרת הבר"ע-

המבקש הוא שהתחייב לדמי התווך, אך הרוכשת הינה אמו שהגיעה לדירה באמצעות האינטרנט; במבקש לא קיבל עותק מההסכם; הוסכם על שכ"ט בשיעור 1% בלבד. עדותו של המשיב הינה עדות שמיעה ואילו העובד ממשרדו לא הובא להעיד.

דין הבקשה להידחות.

תחום התערבות ערכאת הערעור בפסקי הדין של בית המשפט לתביעות קטנות הינו מצומצם. ר' רע"א 4122/06 ד"ר צבי מעוז נ' יעקב מיכאלה (פורסם ב"נבו", החלטה מיום 17.01.07).

לא זו אף זאת, ערכאת הערעור לא תתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. ר' ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' עו"ד גונן קסטנבאום (פורסם ב"נבו", פס"ד מיום 03.01.11).

קביעתו של בית משפט קמא כי אין בחתימת אחד מעובדיו של המשיב כדי לפגום בהתחייבות המבקש עומדת בקנה אחד עם האמור בסע' 13 לטופס ההתחייבות, שם נאמר במפורש כי "המתווך, משמעותו, לרבות עובדיו, שליחיו, סוכניו, שותפים וכל הפועל בשמו ו/או למענו".

קביעתו העובדתית של בית משפט קמא כי המבקש הגיע לדירה דרך המתווך, וכי העובדה כי אמו היא שרכשה את הדירה אין בה כדי לשנות, שהרי המבקש עצמו העיד כי הדירה נרכשה בעבורו (סעיפים 8-9 לפסק הדין).

משהודה המבקש כי הוא החתום על טופס ההתחייבות לא היה צורך בעדות נוספת מעבר לזו של התובע, לפיכך אין המדובר בעדות שמיעה. מכל מקום, טענה זו בדבר עדות שמיעה ואי העדת העובד ממשרדו של המשיב היא טענה הנטענת לראשונה בפני ערכאת הערעור וגם מטעם זה אין לקבלה.

התוצאה היא כי הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

בשולי הדברים, התנצלותי בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה. העיכוב נובע מהעדר חתימה אלקטרונית על ההחלטה שניתנה בפועל מייד בתום הדיון.

ניתן היום, כ"ד סיון תשע"א, 26 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: