אזולאי נ' סח ואח'

פסק דין

1.עניינן של שתי התביעות הנדונות הוא בתאונת דרכים מיום 23.6.11, כשהתובע טוען כי הוא נסע ישר אחרי עיקול, נתבע מס' 3 שהיה בשולי הדרך מצד ימין, יצא בפתאומיות לביצוע פניית פרסה במקום אסור, התובע בלם את רכבו והצליח לעצור מבלי לפגוע ברכב נתבע מס' 3 במרחק קטן, ואז הגיע נתבע מס' 1 מאחור, לא שמר מרחק מרכב התובע, פגע בו מאחור בעוצמה ודחף אותו לעבר רכב מס' 3.

2.נתבע מס' 1 טוען כי נתבע מס' 3 אכן יצא בפתאומיות לביצוע פניית פרסה תוך חסימת נתיב הנסיעה של התובע ושלו, הוא בלם, התובע גם הוא בלם, אך פגע ברכב נתבע מס' 3, ולאחר מכן נתבע מס' 1 פגע ברכב התובע מאחור לטענתו.

מטעם נתבע מס' 3 לא הוגש כתב הגנה.

3.ביום 21.5.12 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את עדויות הצדדים, ולאחר ששמעתי את העדויות הגעתי למסקנה שיש להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסת נתבע מס' 1. התובע הותיר בי רושם חיובי ומהימן, ולגרסתו אני מוצאת חיזוק בעדותו של נתבע מס' 3, שאין לו אינטרס בתביעה, ושאין בינו לבין התובע שום היכרות מוקדמת. גם התובע וגם נתבע מס' 3 העידו כי נתבע מס' 3 יצא אכן בפתאומיות לביצוע פניית פרסה במקום אסור, תוך חסימת נתיב נסיעת התובע ונתבע מס' 1, כי התובע בלם ועצר, ואז קיבל מכה מאחור על ידי רכב נתבע מס' 1 שדחף אותו לעבר רכב נתבע מס' 3.

נתבע מס' 3 העיד כי הוא שמע מכה של התנגשות ראשונה, ולאחר מכן הרגיש את המכה ברכבו, הוא גם ראה את המתרחש היות והוא עמד בניצב לכיוון נסיעת התובע ונתבע מס' 1, ויכל לראות מה מתרחש בכביש.

4.בנסיבות העניין אני קובעת כי התאונה התרחשה עקב כך שנתבע מס' 3 יצא לביצוע פניית פרסה במקום אסור, בפתאומיות, ומבלי לתת לרכבים הנוסעים בכביש זכות קדימה. התובע הצליח לבלום ולעצור מבלי לפגוע ברכב נתבע מס' 3, ואז הגיע רכב נתבע מס' 1 מאחור, לא שמר מרחק מספיק מרכב התובע, או לא שם לב למתרחש בכביש, בלם אך לא יכל למנוע את ההתנגשות עם רכב התובע מאחור, הוא פגע בו בעוצמה ודחף אותו לעבר רכב נתבע מס' 3.

5.בנסיבות אלו אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על נתבע מס' 1 ונתבע מס' 3 באופן שווה, כל אחד בתרומה שלו.

6.לכתבי התביעה צירף התובע שתי חוו"ד הראשונה לנזק בחלק הקדמי בסך 8,148 ₪, והשנייה לנזק בחלק האחורי בסך 11,532 ₪, כן חשבונות שכ"ט שמאי על סך 2,050 ₪, וחוו"ד על ירידת ערך בסך 3,592 ₪. לטעמי לא היה מקום לפצל את הנזקים ברכבו של התובע לשתי חוו"ד נפרדות ולשתי תביעות נפרדות, והיה אמור לעשות הכל ביחד. בנסיבות אלו, יש לפסוק לתובע שכ"ט אחד בסך 1,500 ₪ בלבד בגין כל נזקיו.

7.לאור קביעותיי לעיל אני מחייבת את נתבעים מס' 1,2 ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 12,386 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.6.11 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 350 ₪.

כן מחייבת את נתבע מס' 3 לשלם לתובע סך של 12,386 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.6.11 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 350 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ב, 21 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: