אזולאי נ' מרפדיית נוי ואח'

פסק דין

1.התביעה שבפני הינה תביעה לפיצוי כספי בגין פגמים בריפוד עור של סלון שהזמינה התובעת מהנתבעת 1. הנתבעת 1, הינה בעלת מרפדייה אשר ביצעה את ריפוד הסלון של התובעת, כאשר חומר הבד לריפוד נרכש מהנתבעת 2.

לטענת התובעת, לאחר מס' חודשים, החלו להופיע סדקים בספות. התובעת טענה, כי בעת הרכישה נאמר לה כי הריפוד הוא מעור אמיתי וכי יחזיק 5 שנים לפחות ואף כי יש עליו אחריות.

התובעת טענה, כי בעקבות פנייתה לנתבעת 1, שלחה הנתבעת 2 איש מקצוע אשר ראה את הקרעים ואולם למרות זאת, סירבו הנתבעות לתקן את הריפוד.

2.הנתבעת 1 הכחישה את הטענה כאילו אמרה לתובעת שהמדובר בריפוד עור. הנתבעת 1 הפנתה לכיתוב על הקטלוג, אשר לטענתה,הוצג בפני התובעת, על פיו רק החלק התחתון של הריפוד עשוי מעור ואילו החלק העליון עשוי מפלסטיק. לטענת הנתבעת 1, התובעת הייתה מרוצה מאיכות עבודתה והפגם בבד אינו קשור לעבודת הריפוד והשירות שקיבלה התובעת מהנתבעת 1.

3.הנתבעת 2 טענה, כי הקרעים בספה נגרמו בשל העובדה שהתובעת ניקתה את מערכת הישיבה עם חומרי ניקוי המתאימים לעור ובעצם מעשיה גרמה לפגמים. הנתבעת 2 הדגישה כי הכיתוב בדבר סוג הבד היה ברור וכי גם לאור עלות הריפוד, יכלה התובעת לדעת כי אין המדובר בעור אמיתי. הנתבעת 2 הפנתה גם לכך שמועד הרכישה היה בשנת 2009 ולא בשנת 2010 כנטען בכתב התביעה.

דיון:

4.בתאריך 1/12/11 הופיעו הצדדים בפני. מהתמונות שהגישה התובעת עולה כי אכן נראים קרעים בספות. אין זה סביר שבד לריהוט סלוני מתחיל להיקרע תוך מס' חודשים ויש בעצם הקרעים להעיד על פגם בטיב הבד,אלא אם כן מוכחת סיבה אחרת להיווצרות הקרעים.

אדגיש כי לא נעלמה מלפני העובדה כי טענת התובעת, במהלך הדיון, כאילו ניקתה את הסלון רק עם מטלית לחה ומים, סותרת את האמור מפורשות בסעיף 9 לכתב תביעתה, שם טענה כי "ניקתה כל העת את הסלון עם מוצרים אשר מיועדים לעור" (הדגשה שלי ר.א).

יחד עם זאת, הנתבעות לא הציגו בפני כל חוות דעת או ראיה לכך שניקוי בחומרים המיועדים לעור, פוגמים בבד דמוי עור, עד כדי קרעים בספות.

זאת ועוד, לא הובאה בפני כל עדות כי נמסר לתובעת בעת הרכישה כי אין לנקות את הבד במוצרים המיועדים לעור, או כאילו הוזהרה כי מוצרי ניקיון מסוג זה יפגמו בבד.

5.התובעת לא העלתה כל טענה כנגד ביצוע עבודת הריפוד ולא טענה כי נפרמו תפרים או כיוצ"ב. כל טענת התובעת הינה כנגד טיב הבד. אמנם, התובעת ביצעה את ההזמנה וגם עליה הייתה מוטלת האחריות לוודא כי סוג הבד, בו יבוצע הריפוד, יהיה תקין. יחד עם זאת, אין ספק כי עיקר האחריות לקרעים מוטלת בנסיבות על הנתבעת 2.

6.עלות ריפוד הסלון כולו עמדה על סך של 3,500 ₪ בלבד. סבורתני כי במצב בו הקרעים החלו להיווצר רק לאחר מספר חודשים ובמצב בו לא הוצגו תמונות של הספות בשלמותן ובמבט על,אלא רק תמונות של קרע מקומי ולא יכולתי להתרשם האם מדובר במס' רב של קרעים או בשני קרעים בלבד הנראים בתמונות, אין זה סביר לדרוש יותר ממחיר הריפוד כולו.

לאור האמור ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי הנתבעת 1 תפצה את התובעת בסכום של 700 ₪ בלבד ואילו הנתבעת 2 תפצה את התובעת בסכום של 1,600 ₪. בנוסף יישאו הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות התביעה בסכום של 250 ₪.

סכומים אלו ישולמו לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ב, 01 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: