אזולאי נ' מליחי

פסק דין

בפני בקשה למחיקה על הסף שהגיש הנתבע (להלן: "המבקש"). לטענת הנתבע, התובע (להלן: "המשיב") הוכרז כפושט רגל ביום 1.3.05, ומכאן שדין תביעותיו להיות מוגשות על ידי הנאמן.

המשיב שלא ציין עם הגשת תביעתו את דבר היותו פושט רגל, הגיב לבקשה על דרך של הגשת בקשה להארכת מועד, להמצאת אישור לנהל הליכים נגד המבקש. בהמשך, הוגשה בקשה נוספת מטעם המשיב, בה ביקש לעכב מתן החלטות בתיק עד למתן החלטת בית המשפט המחוזי, בבקשה שהגיש למתן היתר לניהול תביעות נגד הנתבעים. מנימוקי הבקשה וכן מהצרופות, עלה כי פנייתו של המשיב לכונס הנכסים הרשמי למתן היתר לניהול הליכים בתיק, נענתה בשלילה, תוך שהופנה המשיב לבית המשפט המחוזי, המוסמך ליתן לו היתר לניהול תביעות.

ההסדר לענייננו קבוע בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1984 (להלן: "הפקודה"). להלן יובאו מקצת סעיפים הרלוונטיים לעניין.

קובעת הפקודה בסעיף 44 כי "משהוכרז חייב פושט רגל, יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן".

סעיף 85 (2) לפקודה קובע כי בין נכסי פושט הרגל נמנים גם "הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו".

בנוסף קובע סעיף 107 לפקודה כי "היו בין נכסי פושט הרגל תביעות, יראו אותן כאילו הומחו כדין לנאמן".

מן האמור לעיל עולה כי זכותו של המשיב לניהול הליכים מוקנית לנאמן, בהיותו של המשיב פושט רגל . מכאן, שמחובת המשיב היה לפנות לבית המשפט המחוזי לקבלת היתר לניהול תביעותיו עובר להגשתן בבית המשפט לתביעות קטנות, כעולה גם מתגובת הכנ"ר. הימנעותו מעשות כן הביאה להטרחת המבקש, הכנ"ר, והמערכת השיפוטית לשווא, עוד בטרם נודע כלל אם בקשתו תיענה. וכל זאת, כאמור, מבלי שהמשיב טרח לציין מבעוד מועד את מצבו המשפטי.

בנסיבות העניין מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, ודין התביעה להימחק.

המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך 300 ₪.

ניתנה היום, ב' אדר תש"ע, 16 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: