אזולאי נ' גולן

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
54777-03-12
6.6.2012
בפני :
אפרים צ'יזיק

- נגד -
:
מזל אזולאי
:
שרית גולן
החלטה

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת למחיקת התובענה על הסף.

עילות הבקשה, כנטען, נוגעות לשאלת הגשת התובענה בסדר דין רגיל ולא בסדר דין מקוצר, אי התאמת כותרת התובענה לתוכנה (שכן למרות שמדובר בתובענה עצמאית, היא מוכתרת בכותרת "כתב תביעה שכנגד"), וטענה בדבר דלות התצהיר התומך בכתב התביעה.

התובעת השיבה לבקשה, ולעמדתה לא נפל פגם מהותי בהליך, ולכל היותר, מדובר בפגם צורני הניתן לתיקון בנקל.

אקדים ואציין, כי דינה של הבקשה למחיקה על הסף, להידחות.

נטיית בתי המשפט הינה לעסוק בפתרון הסכסוכים לגופם של דברים, ולא למנוע קיומו של סכסוך באופן המונע מצדדים להוכיח טענותיהם, מבלי לקבל את יומם בביהמ"ש. אדרבא, מחיקתה של תובענה על הסף, אשר אינה מהווה מעשה בית דין, לא רק שלא תמנע התדיינות נוספת, אלא להיפ]ך מכך, תעודד התדיינות נוספת, תרבה מדון בין הצדדים, ותסכל אפשרות יישוב הסכסוך בדרכי נועם.

ראה לעניין זה דברי כב' הש' לוין, בבג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה נ' ביה"ד האזורי לעבודה ת"א יפו, פ"ד מט (1) 573, בעמ' 586:

"אכן, ההלכה לעניין סילוק תובענה על הסף היא מחמירה. בית המשפט לא ימהר למחוק תובענה על הסף בשל חוסר עילה, אלא אם ברור כי גם אם יוכח כל האמור בה, דינה לכישלון (ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' [15] , בעמ' 581).

וכך סוכמו הדברים בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 365:

"בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנהוג משנה-זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו". "

וראה אף דברי כב' הש' ריבלין במסגרת ע"א 2452/01 עו"ד דרור אורן נ' מגדל חב' לביטוח, פ"ד נח (1) 577:

"בית-המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף בגין עילות שונות, המנויות בקובץ תקנות סדר הדין האזרחי. עילות למחיקת כתב-תביעה (או תובענה מסוג אחר) מנויות בתקנה 100 לתקנות. בית-המשפט רשאי אפוא למחוק תובענה על הסף משום שאינה מגלה עילה (תקנה 100(1) לתקנות; ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח [1]); משום שהיא טורדנית או קנטרנית (תקנה 100(2) לתקנות); משום ששוויו של נושא התובענה נישום בחסר, והתובע לא תיקן את כתב-התביעה במועד שנקבע לכך (תקנה 100(3) לתקנות) ומשום שלא שולמה אגרה מספקת (תקנה 100(4) לתקנות). רשימה זו – כך נפסק – איננה רשימה סגורה, ובית-המשפט מוסמך למחוק כתב-תביעה אף בשל עילות נוספות (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם [2]). תקנות נוספות מתירות לבית-המשפט למחוק כתב-טענות בעילות שונות: מפאת חוסר מעש (בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 156 לתקנות); מפאת הפרת צו של בית-המשפט (תקנות 122, 124, 131 לתקנות); מפאת אי-התייצבות של בעל-דין (תקנה 157 לתקנות) ומפאת מעשים ומחדלים אחרים (ראו, בין היתר, תקנות 59, 91, 153(ב) לתקנות).

בכל אחד מן המקרים האלה, שבהם בית-משפט מוחק תובענה על הסף, אין המחיקה מהווה מעשה-בית-דין. הוו אומרים: התובע אינו מנוע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה (תקנה 527 לתקנות; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [15], בעמ' 384; רע"א 590/00 רביע נ' ג'רוזלם פוסט פבליקישנס בע"מ (להלן – פרשת רביע [3])), בדומה להפסקת תובענה, אך בשונה מדחיית תובענה על הסף. במקרה אחרון זה קם מעשה-בית-דין, ונשללת מן התובע הזכות להגיש תובענה חדשה באותה עילה (ראו תקנה 101 לתקנות). ודוק, סילוק תובענה על הסף – בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה – הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ראו למשל: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו [4]; ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן [5]). "(ההדגשה אינה במקור – א.צ.).

בנסיבותיו של מקרה זה, לפיכך, סבורני כי אין לסלק התובענה או למחקה על הסף, רק בשל פגם צורני אשר בהחלט ניתן לכנותו כפגם של מה בכך, ואף סדרי הדין השגויים לכאורה, ניתנים לתיקון בנקל, באופן המאפשר ליתן אפשרות לקיום הדיון בתובענה לגופה.

בשולי הדברים אוסיף ואציין, כי מאחר וממילא יועדה התובענה לשמש כתובענה שכנגד, הרי שממילא ההליך המשפטי שבין הצדדים עתיד להתנהל, ולא ראיתי טעם או תועלת במחיקת הליך אשר עיקריו יידונו ממילא, כאשר אותה מחיקה ממילא אינה סותמת הגולל על המחלוקת – ואף מאפשרת נקיטת אותו הליך בדיוק.

הבקשה נדחית, לפיכך.

התובענה תועבר לפסים של סדר דין מהיר, כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום. מומלץ בהקשר זה, לשקול הגשת בקשה לאיחוד הדיון עם התובענה הנוספת שבין הצדדים, כמצוות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז סיון תשע"ב, 06 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>