אזולאי נ' גולן

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 14/5/10.

לטענת התובע, במועד הנקוב הוא נסע בנתיב הימני בפניה לשמאל מרחוב אבא הלל ברמת גן לכיוון רחוב פנחס רוזן . לטענת התובע, לאחר שכמעט השלים את הפניה והגיע אל הישורת, מתוך כוונה לפנות לימין לכיוון חנות "אורנג'", פגע בו לפתע מאחור רכבו של הנתבע . לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע אשר פגע ברכבו מאחור ומשכך, על הנתבע לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבע, התאונה כלל לא ארעה במיקום עליו הצביע התובע, אלא שהיא ארעה מספר עשרות מטרים קדימה, במיקום שבו ברחוב פנחס רוזן, הופך נתיב אחד מהנתיבים המיועדים לנסיעה ישר, לנתיב לשם פניה לימין לתחנת דלק הנמצאת מימין. לטענת הנתבע, במיקום זה, הוא נסע בנתיב השמאלי, התובע מימינו בנתיב האמצעי ורכב נוסף מימין לתובע, בנתיב ההופך למיועד לפניה לימין. לטענת הנתבע, הרכב השלישי סטה לכיוון רכבו של התובע, עובדה אשר הובילה לסטיית התובע בחוסר זהירות לכיוון נתיב נסיעתו , קיצור מרווח הבלימה שלו ומשכך, פגיעה של רכבו ברכב התובע. לטענת הנתבע, בנסיבות האמורות אין להטיל עליו אחריות לתאונה ומשכך, יש לדחות את תביעתו של התובע.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים וכן, הוצגו על ידי הנתבע, תמונות המתעדות את מיקום התאונה לפי כל אחת מגרסאות הצדדים .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לכלי הרכב. עיון בתמונות הנזק מעלה כי הנזק לרכבו של התובע הינו נזק מסוג מעיכה נקודתית בפינה השמאלית האחורית של רכבו ואילו הנזק לרכבו של הנתבע ממוקם בפינה הימנית הקדמית של רכבו. בניגוד למיקום הפגיעות בכלי הרכב, העמיד התובע את הרכבים בזמן התאונה זה מאחורי זה באופן שהפגיעה , כפי שהוצגה על ידו, הינה פגיעת חזית - אחור ישרה. הנזקים האמורים כפי שעולים מהתמונות, אינם עולים בקנה אחד עם תיאור התאונה כגרסת התובע הואיל ואין מדובר בנזקים במרכז רכבו – כפי שהיה מצופה לו הילך התאונה היה כטענתו, אלא מדובר בנזקים בקצוות כלי הרכב, מיקום העולה בקנה אחד עם טענות הנתבע ולפיהן, סטה התובע לכיוון נתיב נסיעתו מכיוון שמאל.

מן האמור עולה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו אלא שמאזן ההסתברויות אף נוטה במקצת לכיוון גרסת הנתבע ומשכך, דין תביעתו של התובע להדחות.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי ולפנים משורת הדין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.