אזוגי נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה. החלטת ההשבתה נמסרה למבקש ביום 2/9/13 בשל נהיגה בזמן פסילה אותה ביצע המבקש ברכבו.

באשר לראיות לכאורה:

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה והחומר שהוצג במהלך הדיון עולה, כי המבקש נפסל על ידי בית המשפט לתעבורה פתח תקווה למשך 6 חודשים, רישיון הנהיגה הופקד בבית המשפט ביום 14/3/13 והפסילה הינה עד יום 14/9/13.

השוטר הבחין במבקש נוהג במכוניתו ביום 2/9/13, דהינו מדובר בנהיגה בזמן פסילה.

טוען המבקש כי הפקיד רישיון נהיגה במסגרת הפקדה נוספת של משרד הרישוי ואף עבר מבחן תאוריה לפני שנתפס נוהג, כך שלטענתו לא נהג בפסילה.

המבקש אכן הציג רישיון נהיגה זמני מיום 15/9/13 אולם תאריך זה הינו לאחר מועד הפסילה שבגינה הפקיד רישיונו ולאחר המועד שבו נתפס נוהג.

המבקש לא הציג כל אישור על מעבר התאוריה כטענתו ולכן בהליך זה בית המשפט מברר קיומם של ראיות לכאורה בלבד ואין ספק כי אלו קיימות.

יוכל המבקש לטעון טענותיו בהליך העיקרי אם וכאשר יבחר לכפור באשמתו, לאור האמור קובע אני כי קיימות ראיות לכאורה.

לעניין השבתה מנהלית של הרכב:

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים.

על פי ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

המבקש הוא בעל הרכב והוא שנהג ברכב ולפיכך ההגנה הקבועה בסעיף 57 ב (2) הנ"ל אינה חלה במקרה דנן. יתרה מכך ,המבקש נטל על עצמו את הסיכון שאם יתפס עלול הוא להיענש גם מנהלית בהתאם לחוק, המבקש גילה זלזול בסיכונים אלו, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.