אושרי נ' דותן

פסק דין

1.התובע רכש מן הנתבע רכב – ג'יפ, אשר על הפגוש הקדמי שלו מותקנת כננת. כחודשיים לאחר הרכישה, בבואו לבצע מבחן רישוי שנתי לרכב (טסט), נכשל התובע בנימוק כי הכננת בפגוש הקדמי אינה עומדת בתנאי רישיון הרכב.

לטענת התובע, על הנתבע היתה מוטלת החובה ליידע אותו כי התקנת הכננת היתה בלתי חוקית, והוא לא עשה זאת והונה אותו, ולכן על הנתבע לשאת בעלות החלפת הפגוש עליו מותקנת הכננת בסך של כ- 7,170 ש"ח, כמו גם בפיצוי בשל השבתת הרכב והעדר הרישיון, ובסך הכל 17,168 ₪.

2.הנתבע טען כי טרם הרכישה בחן התובע את הרכב ואת הרשיון ביסודיות, יחד עם אדם נוסף שהוצג בפניו כבקיא ומנוסה בתחום רכבי השטח, ובזכרון הדברים שנערך בין הצדדים אף נכתב במפורש כי הכננת מהווה תוספת לרכב.

לגרסת הנתבע, הרכב היה ברשותו משך כשנה וחצי טרם שנמכר לתובע, והוא חידש את רישיון הרכב ללא כל בעיה, ולא ידע על אי התאמה כלשהי בתנאי הרישיון.

הנתבע הוסיף, כי אין כל צורך בהחלפת הפגוש כולו על מנת לעבור את מבחן הרישוי ודי בפירוק הכננת, ולחילופין, ניתן לבקש תיקון רישוי הרכב ע"י הוספת הכננת כחלק מרישיון הרכב, וזאת בעלויות קטנות בהרבה מהנטען.

3.בדיון שהתקיים העידו התובע והנתבע, וכן עד מטעם התובע - מר יהודה אלבאום, בעל מכון רישוי בחדרה.

מבחינת הראיות שהוצגו ועדויות הצדדים, לא שוכנעתי כי הנתבע הוליך את התובע שולל או הטעה אותו בדרך אחרת, אלא להיפך. התרשמתי כי הנתבע הציג בפני התובע את הרכב כפי שהוא, איפשר לו לבדוק אותו בכל דרך, ולא מצאתי כל ראיה המצביעה על כך שהנתבע פעל כדי להונות את התובע או להסתיר ממנו פרט מהותי.

אוסיף גם, כי התובע לא הביא לעדות את אותו חבר שסייע בידו לבדוק את הרכב טרם הרכישה, כדי לתת תמונה רחבה יותר של הדברים, ועובדה זו פועלת לחובתו.

4.זאת ועוד, לא שוכנעתי כי יש ממש בטענת התובע באשר לצורך בהחלפת הפגוש כולו על מנת שהרכב יוכל לעבור את מבחן הרישוי, ובהחלט קיימים פתרונות יעילים וזולים בצורה משמעותית, כפי שהציע הנתבע, וכפי שאישר העד מטעם התובע, שהינו בעל מכון רישוי ומתמצא היטב בתחום זה.

יש להזכיר גם, כי על התובע מוטלת חובת הקטנת הנזק, ועליו לפעול בדרך זו כל עוד היא אפשרית וראויה.

5.מהאמור לעיל עולה כי לא הוכח שהנתבע ידע שקיימת בעיה או אי ההתאמה בין תנאי רישיון הרכב לבין מצבו בפועל, ומכל מקום התובע בחן את הרכב והרישיון בעצמו ועל ידי מי שהיה בקיא בנושא בעיניו, והיה עליו לברר את כל הטעון בירור טרם הרכישה.

גם דרך הפעולה בה בחר התובע והעלויות להן טען אינן סבירות, וללא ספק הוא יכול להכשיר את הרכב ולעבור מבחן רישוי בדרך פשוטה וללא עלויות מרובות.

6.בנסיבות אלה לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו ולא הוכיח את התביעה ואני מורה על דחייתה.

אני מחייבת התובע בהוצאות הנתבע בסך של 600 ₪.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.