אושרה קביעת בית הדין האזורי לפיה, משהכיר המוסד לביטוח לאומי בטנטון ממנו סובל המבוטח כפגיעה בעבודה, ההנחה הבסיסית היא כי המבוטח סובל מרעש תמידי באוזניים

השופטת רונית רוזנפלד

פתח דבר

1. לפנינו שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל נעים דיבנר; בל' 20047-02-14). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המשיב מר ה' (להלן: המשיב) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.1.14 (להלן גם: הוועדה), וקבע כי יש להחזיר את עניינו לוועדה על מנת שתבחן האם יש לקבוע לו דרגת נכות בגין הטנטון בו לקה. על כך הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור. המוסד לביטוח לאומי סבור כי לא היה מקום להחזיר את עניינו של המשיב לוועדה הרפואית, וכל שכן לוועדה בהרכב אחר. לעומתו, סבור המשיב כי היה על בית הדין לקבוע כי הוועדה בהרכבה החדש תדון גם בליקוי השמיעה בו לקה. על פי בקשת המשיב אוחד הדיון בשתי הבקשות.

2. בהחלטה מיום 4.12.14 התבקש המשיב להגיש תגובתו לבקשת המוסד. כמו כן התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשת המוסד על יסוד הטיעונים בכתב כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. הצדדים לא הודיעו על עמדתם בשאלה. לאחר שעיינו בכלל החומר שנפרש לפנינו במסגרת בקשת המוסד ותגובת המשיב לבקשה, ומשניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בשאלה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור שהגיש המוסד כבערעור.

על פי החלטה מיום 9.12.14 עוכב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי עד למתן החלטה אחרת.

הרקע העובדתי

3. פגיעתו של המשיב "ליקוי שמיעה וטנטון" הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 12.5.13 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למשיב דרגת נכות יציבה בשיעור 0% בגין ליקוי שמיעה וטנטון. על כך הגיש המשיב ערר לוועדה. ביום 17.10.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המשיב. לאחר שעיינה בבדיקת שמיעה עדכנית שנערכה למשיב ביום 11.9.13, קבעה לו דרגת נכות בשיעור 0% בתחולה מיום 12.6.12. על כך הגיש המשיב ערעור לבית הדין האזורי. ביום 2.1.14 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה יוחזר עניינו של המשיב לוועדה, בצירוף הוראות כדלקמן:

"א.  הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר דן ניר מיום 5/8/13, ולכן מוסכם להשיב עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 17/10/13 על מנת שתתייחס לחוות הדעת הנ"ל, וכמו כן, ככל שבא כוח המערער ימציא השלמה לחוות הדעת בכל הנוגע לבדיקת השמיעה מיום 11/9/13, תתייחס הוועדה גם למסמך זה.

  ב.  לאור העובדה כי בא כוח המערער ביקש להיות מוזמן לישיבה המסכמת של הוועדה, ולא הוזמן, תתייחס הוועדה גם לבדיקת השמיעה מיום 7/10/13, שביצע המערער.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" (בל' 57201-10-13, להלן: פסק הדין המחזיר).

4. ביום 30.1.14 התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין המחזיר. הוועדה שמעה את נימוקי הערעור מפי בא כוח המשיב ואת תלונותיו. בסעיף הממצאים והנימוקים קבעה הוועדה כך:

"ממשיך לעבוד כמנהל עבודה במפעל שיש בבעלותו. ... מקבל בטיסטין כל כיומיים ... לפי הוראת הרופא - משפחה. בתיקו מעקב בדיקות שמיעה מ 20.2.12. בחלק מבדיקות השמיעה כולל זאת מ 28.7.13 ו 7.10.13 קיימת ירידה בשמיעה ברוב התדירויות, כאשר בבדיקה מ 28.7.13 רמת שמיעתו ב 1000 הרץ 30 דב' משני הצדדים וב 2000 הרץ 40 דב' גם משני הצדדים.

בבדיקה מ 7.10.13 רמת השמיעה ב 1000 הרץ 25 דב' וב 2000 הרץ: 35 + 40 דב'.

לעומת הבדיקות הללו בבדיקות מ 28.1.13 ו 11.9.13 השמיעה בתדרי הדיבור – בגדר הנורמה. בכל הבדיקות ישנה ירידה נוספת בתדירויות הגבוהות.