אורנשטיין נ' מלון קיסר טבריה ואח'

פסק דין

התביעה ונסיבות האירוע

1.התובעת, ילידת 1929, כבת 84, עותרת לחיוב הנתבעים, מלון "קיסר טבריה" (להלן: "הנתבעת" או "המלון") ואיילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטחת"), לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה, עקב החלקתה על רצפת המלון כתוצאה מרטיבות ולכלוך שהיו במקום (להלן: "האירוע" או "הנפילה").

התובעת תיארה את נסיבות הנפילה במספר הזדמנויות, כאשר אין חולק בדבר עצם קרות האירוע ופגיעתה של התובעת במהלכו, ועיקר המחלוקת נסבה על הגורם לנפילה, והאם ניתן להטיל על המלון ומבטחתו את האחריות לכך.

2.ביום 16.12.07 השתתפה התובעת בנופש שאורגן במלון ע"י מועדון גיל הזהב. באותו ערב התקיים במלון מופע בידור, וכשיצאה התובעת מהמופע מעדה והחליקה על הרצפה, ונחבלה בכל חלקי גופה. לאחר הנפילה, כך טענה התובעת, התקהלו סביבה אנשים, ובין היתר עובדי המלון, אשר ציינו כי הרצפה רטובה, ואף התקבלו כבר קודם לכן תלונות על רטיבות שמצויה במקום.

הנתבעים הכחישו כי הייתה רטיבות על רצפת המלון במקום האירוע, וטענו כי התובעת נפלה באופן סתמי וללא קשר למפגע כלשהו – כפי שכבר אירע בעברה, והיה עליה לעשות את דרכה במלון באופן זהיר ולפקוח את עיניה תוך כדי הליכתה.

3.התובעת תיארה בתצהירה את האירוע ואת הנסיבות שהביאו לנפילתה:

"5.זכור לי שלאחר נפילתי, התקהלו סביבי אנשים כמו כן, זכור לי כי מישהי התכופפה לידי ואמרה "רבותי זה רטוב" ומישהי אחרת אמרה לה "תשתקי".

6.עוד אציין כי המקום לא היה מואר היטב וכי נעלתי נעליים בריאותיות (softwaves) איתן אני הולכת באופן רגיל.

7.סבלתי מכאבים עזים ביותר, פוניתי באמצעות אמבולנס לבית חולים שם קובעה רגלי, ונתנו לי זריקה לכאביי. לאחר מכן במהלך האשפוז בוצע לי ניתוח דחוף. זכור לי שבבית החולים כאשר גזרו לי את הגרביים והמכנסיים שאלו אותי מה עשית גב', הלכת במים ואז הבנתי שהמכנס למטה רטוב.

8.גם כשהגעתי לבי"ח לקבלת טיפול רפואי דיווחתי, כי נפלתי בשל חלקות הרצפה וזה אף צוין במכתב שחרור במילים הבאות: "החליקה על רצפה חלקה – לדבריה".

9.בדיעבד התברר, כי במקום היה בר עם שתיה קלה ובירות. בנוסף היה שם כיבוד קל כגון בוטנים, בייגלה וכדומה. אנשים הסתובבו עם כוסות פלסטיק מלאות שתייה אשר מתקמטות ו/או נשברות בקלות ותוך כדי נשפכה השתייה והכיבוד ונגרמו רטיבות ולכלוך ברצפה. כל זאת בתנאי תאורה עמומה, בנסיבות הזמנת מתארחים בגיל הזהב כנופש ייחודי וייעודי לגיל זה. בנוסף, בעת שהותי במלון, בוצעו במקום שיפוצים, מה שגרם גם כן להיווצרות לכלוך".

בעדותה חזרה התובעת על תיאור זהה של הנפילה וציינה: "יצאתי מהאולם ואולי עשיתי צעד אחד או שניים והחלקתי ועפתי. נשארתי עם הרגל בצורה עקומה. צרחתי מכאב. לא יכולתי לקום. באו מהלובי לשאול מה קרה. התקהלו סביבי אנשים".

התובעת הוסיפה כי המלון היה בשיפוצים, ועמדה על גרסתה: "היו מים על הרצפה ומישהי מהמלון התכופפה ונגעה ברצפה ואמרה שיש מים ומישהי אחרת אמרה תשתקי לך", ואז ניגשו אליה מנהל "גבוה ושחרחר" ועובדת נוספת של המלון וסייעו לה (עמודים 10,12).

4.בתמיכה לטענותיה צירפה התובעת את תצהירה של שרה ביניש (להלן: "שרה"), שהתארחה במלון יחד עם התובעת במסגרת הנופש מטעם מועדון גיל הזהב.

בתצהירה מסרה שרה, שהיא אמנם לא נכחה בזמן שהתובעת נפלה, אך הבחינה במצב המלון במקום בו ארעה הנפילה: "... המלון היה בשיפוצים היה מוזנח. לא היה נקי בלילות שירדתי לאולם ראיתי שבאולם היה בר אנשים היו עם כוסות בירה, בייגלה ובוטנים. חלק עם כוסות פלסטיק עקומים. אנשים יצאו מהאולם עם המים, כיון שכוסות הבירה היו זכוכית היה צריך להשאיר אותם באולם... ולכן הגיוני שהיה מים בריצפה.

לפני האולם הרצפה היתה בלי שטיח. יכול להיות שנפלה (ר"ל התובעת) כי רטוב".

בשל מצבה הבריאותי נחקרה שרה על תצהירה באמצעות היוועדות חזותית (ראה החלטה בבקשה לפטור עד מעדות באולם בית המשפט מיום 25.1.12), ובעדותה סיפרה כי בסמוך למקום בו נפלה התובעת היה ממוקם בר בו הגישו משקאות חריפים ומכשיר למזיגת מים קרים ש"כל אחד יכול היה לקחת לבד", וכיוון שזה היה המקום היחיד בו היתה גישה למים, נהגו אורחי המלון למלא את הכוסות שם ולגשת בחזרה ללובי של המלון.

בנוסף ציינה שרה, שהאזור בו נפלה התובעת היה חשוך.

5.מטעם הנתבעים צורפו התצהירים של מיטב עוז (נ/3, להלן: "מיטב") שעבד בזמן האירוע כקצין בטחון במלון, תצהיר של חופית שלום (להלן:"חופית"), שעבדה כמלצרית במלון, וכן תצהיר של שגיא מרקוביץ' (נ/2, להלן: "שגיא"), שחקר את האירוע מטעם המבטחת.