אורנר נ' יחזקאל

פסק דין

לפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 2,996 ₪.

בין התובע ובין הנתבעת נחתם ביום 13.7.10 הסכם שכר טרחה לפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע, "שליש בתוספת מע"מ, מכל סכום שהתובע יצליח לקבל חזרה מעו"ד בלס". (סעיף 3(ב) להסכם שצורף כנספח 2 לכתב התביעה).

ביום 17.5.11 נחם הסכם פשרה בין הנתבעת, אחותה מרים ואחיינה דרור יחזקאל, ובין עו"ד בלס (להלן – הסכם הפשרה).

התובע טוען כי הסכם הפשרה נחתם כתוצאה מעבודתו ומאמציו. לפי ההסכם שנחתם, עו"ד בלס ישלם לנתבעת ומשפחתה סך של 7,750 ₪. אשר על כן טוען התובע כי על הנתבעת לשלם לו סך של 2,996 ₪.

התובע פרט בכתב התביעה ובדיון את השתלשלות העניינים שהביאה לטענתו לחתימת הסכם הפשרה. לטענתו, במסגרת הטיפול בענייני הנתבעת ובני משפחתה, הכין טיוטת כתב תביעה כנגד עו"ד בלס. הנתבעת ואחותה מרים (להלן - האחיות), סרבו להגיש כתב תביעה כנגד עו"ד בלס וביקשו לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולהסתפק בתשלום של 5,000 ₪ מאת עו"ד בלס.

התובע ניסה לשכנע את האחיות להגיש כתב תביעה ולא להסתפק בסכום המוצע. כיוון שסירבו, הציע להן התובע לנהל מו"מ להעלאת הסכום המוצע. האחיות הסכימו. התובע התכתב עם בא כוחו של עו"ד בלס ובתאריך 1.5.11 קיים במשרדו ישיבה עם האחות מרים במהלכה ניהלו מו"מ טלפוני עם בא כוחו של עו"ד בלס.

לטענת התובע, במועד הנ"ל סוכם בין הצדדים כי סכום הפשרה יעמוד על 7,750 ₪ וכי התובע ימציא טיוטת הסכם פשרה בהתאם. התובע הכין טיוטה הסכם פשרה (העתק הטיוטה צורף לכתב התביעה כנספח 10) ואולם בסופו של יום ההסכם לא נחתם. התובע טוען כי ההסכם לא נחתם כיוון שעמד על כך שייחתם על ידי האחיין דרור. האחות מרים סירבה להחתים את אחיין בטענה שאינה רוצה להטרידו ויצאה ממשרדו של התובע בזעם. עד כאן גרסת התובע.

הנתבעת טוענת מנגד כי הסכם הפשרה עם עו"ד בלס נחתם לאחר שנותקו יחסי עו"ד - לקוח בינה ובין התובע. הנתבעת טוענת כי ההסכם הפשרה לא נחתם בגין "הצלחתו" של התובע כפי שנקבע בהסכם שכר הטרחה. לטענתה היא, ובמיוחד אחותה מרים הביאו לחתימת הסכם הפשרה עם עו"ד בלס וכי לאורך כל הדרך התובע סרב למתווה הפשרה וניסה לשכנע את הנתבעת להגיש כתב תביעה. עוד מציינת הנתבעת כי גם לאחר שגובש סכום הפשרה התובע סרב להביא לחתימת ההסכם בטענה כי על האחיין דרור, לחתום על ההסכם וזאת למרות שהיה בידה ייפוי כוח מטעמו.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים ושמעתי את העדויות הגעתי לכלל מסקנה כי התובע היה הגורם המרכזי בגיבוש הסכם הפשרה בין הנתבעת ובין עו"ד בלס. למסקנה זו הגעתי מן הטעמים הבאים:

בתאריך 1.5.11 גובשה טיוטה של הסכם הפשרה במשרדו של התובע וכעבור שבעה עשר ימים בלבד נחתם הסכם פשרה סופי בסכום זהה לסכום המצויין בטיוטה (7,750 ₪).

הגב' יחזקאל תארה בעדותה את המו"מ שהתנהל במשרדו של התובע ביום 1.5.11 בין התובע ובין בא כוחו של עו"ד. תיאור הפגישה ושיחת הטלפון מביאים אף הם למסקנה כי התובע היה הגורם המרכזי בגיבוש הסכם הפשרה.

יחד עם זאת, לאור העובדה שההסכם נחתם בסופו של דבר ללא מעורבותו של התובע, ולאור העובדה שעברו שבעה עשר ימים עד לחתימת ההסכם הסופי במהלכן היה על הנתבעת לדאוג בעצמה לחתימה הסופית של ההסכם, ולאור העובדה שההסכם לא נחתם בתום הישיבה ביום 1.5.11 בשל מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים אני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובע 90% מתוך הסכום הנתבע, היינו סך של 2,700 ₪.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: