אורן נ' שפריר

פסק דין

תביעה בגין נשיכה ופגיעה של כלב אחד בכלב אחר. התובע טוען שכלבו הותקף על ידי כלב לא קשור של הנתבע אשר נשך אותו ובעקבות אותה נשיכה, נמלט כלבו, נחלץ מרתמתו וברח לרח' הירקון ונדרס שם.

אף שבין הצדדים מחלוקת עובדתית בנוגע לחלק מפרטי האירוע, מתוך גירסתו של הנתבע עולה התמונה הבאה:

כלב שבבעלות הנתבע, נע לא קשור ובלי זמם בקרבת גינה שבה צפויים להמצא כלבים אחרים. אותו כלב "הרים בפה" את הכלב של התובע והנתבע עצמו אינו יודע על שלביו המאוחרים של האירוע, ואינו יודע אם הכלב אכן נמלט לרחוב ונדרס שם, כפי שטוען התובע.

מתוך זה עולה, שהנתבע לא קיים את חובת הזהירות שלו בשמירה על כלבים שבבעלותו, חובה אשר כוללת גם את קשירתם ואת מניעתם מפעולות מהסוג שתיאר.

עקב כך שלא קיים את אותה החובה הכלב שלו (גור אשר לדבריו מושפע מתוקפנותו של כלב בוגר וגדול יותר שהסתובב עימו קשור), הכלב שלו פגע בכלב אחר. באשר למה שקרה אחרי הפגיעה, יש בפני רק את עדותו של התובע ואין לי סיבה להניח שמה שהוא אומר אינו אמת, דהיינו, שסמוך לאחר אותה פגיעה הגיב כלבו בבהלה גדולה, נמלט משליטתו, נדרס ונהרג.

מכך עולה, שהנתבע הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע וגרם לנזק.

הנזקים שסובל אדם שאיבד כלב הם מבחינה טכנית "נזק רכוש". דהיינו, הכלב הוא מבחינת הדין "מטלטלין" שיש להם מחיר וערך כספי. במובן הזה, נגרם לתובע נזק כאשר נאלץ לקנות כלב אחר, ונאלץ להוציא כספים על קבורת כלבו המת.

נגרם לו גם נזק כספי משני, הנובע מהצורך לבצע פעולות שונות לביותו ואילופו של כלב חדש.

הוא לא פירט עלויות אלה בכתב התביעה, אבל עלויות אלה הן בהחלט עלויות קיימות.

דומה שבעיקר יש לנזק זה השפעה רגשית על התובע שכן כלב אינו חפץ דומם אלא ייצור חי אשר בני אדם מחזיקים מפני שהם מתקשרים אליו רגשית.

התובע מבקש פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

משקלול הסוגים השונים של הנזקים שסבל התובע, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לו 5,000 ₪.

על פסק דין זה ניתן לבקש רשות לערער בבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ד אב תשע"א, 24/08/2011 במעמד הנוכחים.

ירון בשן, שופט

הוקלד על ידי: חווה ארמה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: