אורן נ' מגן

פסק דין

רקע

בפניי תביעה בגין הפרת חוזה מכר דירה. על-פי האמור בכתב התביעה, התובעת והנתבע חתמו ביום 14.2.08 על הסכם מכר דירה (להלן: "החוזה") לפיו מכר הנתבע דירת מגורים לתובעת. בהתאם לסעיף 1.2 לחוזה, התחייב הנתבע לתקן כתם רטיבות בחדר מקלחת הילדים, בו אין חלון אוורור, וזאת לפני מסירת החזקה בדירה לתובעת.

בהתאם לחוזה, בתאריך 1.7.08 נמסרה החזקה בדירה לתובעת. באותה עת דווח לה כי תקלת הרטיבות תוקנה, אולם לאחר מספר שבועות שבה הרטיבות.

טענות הצדדים

התובעת הציגה חוות דעת מאת הנדסית (נספח ב' לכתב התביעה, להלן :"חוות הדעת") לפיה קיימים במקום כתמי רטיבות מלווים בטיח וצבע מתפוררים בתקרה ובקירות חדר האמבטיה. לפי חוות הדעת לא ניתן לאתר את מקור הרטיבות ויש לבצע סדרת בדיקות לאיתור הבעיה ותיקונה. כמו כן טענה התובעת כי על התובע לפצותה בגין הצורך בתיקון ברז המים במטבח, עקב היעדר מים חמים בו.

לאור זאת, טענה התובעת כי הופר החוזה, שכן הנתבע לא תיקן את כתם הרטיבות במקלחת ואת ברז המים החמים במטבח, בהתאם להתחייבותו.

לפיכך, עתרה התובעת לחייב את הנתבע בעלות שכירת המהנדס לחוות הדעת, עלות תיקון הרטיבות, עלות תיקון ברז המים החמים במטבח, אובדן ימי עבודה, עגמת נפש והוצאות טיפול משפטי, בסך כולל של 15,000 ₪.

לעומת זאת, טען הנתבע בכתב ההגנה, כי לפי סעיף 1.9 לחוזה הסכימה התובעת לקבל את הדירה במצבה הנוכחי, "AS IS", ומצאה אותה מתאימה למטרותיה, תוך שהיא מוותרת על טענת מום או פגם בדירה. עוד טען הנתבע כי ביצע בירור עם השכן בקומה מעל, אשר כנגדו הגיש הודעת צד ג' (להלן "צד ג'") והמדובר הוא בכתם שנוצר ככל הנראה עקב שיפוץ שערך צד ג' בדירתו. צד ג' הודיע לנתבע כי הבעיה אותרה ותוקנה. עוד טען הנתבע כי המתין כחודשיים ולאחר מכן בוצעה בדיקה בתקרה, שנמצאה יבשה לחלוטין.

לאור זאת טען הנתבע, כי מילא את חלקו בחוזה, וככל שקיים נזק באמבטיה הוא התרחש לאחר מסירת החזקה בדירה. עוד טען הנתבע להיעדר יריבות עם התובעת, שכן תביעתה צריכה להיות מופנית כלפי צד ג', אשר מקור הרטיבות הינו מדירתו.

בדיון בעל-פה טען הנתבע כי כתם הרטיבות שנוצר הינו כתם אחר מהכתם שהוא תיקן בסמוך לפינוי הדירה.

בנוגע לשיעור הפיצוי, טען הנתבע כי על-פי חוות דעת המומחה מטעם התובעת עלויות התיקון שציין המומחה הן חלופיות, כאשר מדובר במספר אפשרויות לתיקון, ואילו התובעת עותרת לפיצוי בגין כל האפשרויות במצטבר, וכן לנזקים נוספים שכלל לא הוכחו.

צד ג' טען כי עשה כל מאמץ בכדי לבדוק שמקור הרטיבות אינו מדירתו. כן טען כי ככל שניתן להסתמך על חוות דעת המהנדס מטעם התובעת, ישנן מספר אפשרויות למקור דליפת המים, והאפשרות שהמקור הינו מדירתו הינה רק אחת מתוך האפשרויות. משכך, ומשלא הובאה כל חוות דעת נגדית בנושא, טענותיו של הנתבע כלפיו חסרות בסיס מקצועי.

דיון

ראשית יצוין, כי בדיון שהתקיים הוחלט בהסכמת הצדדים כי צד ג' יבצע אטימה בדירתו, ובהמשך לכך יודיעו הצדדים אם הבעיה נפתרה. לפיכך, הדיון נדחה למועד אחר, ואולם הבעיה לא נפתרה, ומכאן שיש לדון בשאלה האחריות והנזק.

התביעה בין התובעת לנתבע בעילה החוזית

השאלה הטעונה הכרעה היא האם התחייב הנתבע לתקן את הרטיבות בדירה, והאם מילא את ההתחייבות האמורה כנדרש. שאלה נוספת הינה האם חב הנתבע בתיקון ברז המים החמים במטבח.

סעיף 1.2 לחוזה מכירת הדירה קובע כדלקמן:

"המוכר מצהיר כי הדירה ומתקניה ובכלל זה מערכות המים לרבות מים חמים, הביוב ומערכת החשמל תקינים ופועלים ואין בדירה רטיבות למעט רטיבות במקלחת ילדים אשר תתוקן ע"י המוכר עד למסירת חזקה."

משכך, אין ספק כי הנתבע התחייב לתקן את הרטיבות טרם העברת החזקה בדירה לידי התובעת.